אופל אינסיניה – 'the wrong car for the wrong time' - היא הזוכה
בתחרות 'מכונית השנה' הרשמית. ולא, היא לא בחירת נטקאר המנומקת


 

2009  Car of the Year – תוצאות התחרות הרשמית
1 . אופל אינסיניה – 321 נקודות
2 . פורד פיאסטה – 320 נקודות
3 . פולקסווגן גולף– 223 נקודות
4 . סיטרואן C5 – 198 נקודות
5 . אלפא מיטו - 148 נקודות
6 . סקודה סופרב – 141 נקודות
7 . רנו מגאן – 121 נקודות


'מכונית השנה' 2009 – בחירת נטקאר
1 . סיאט איביזה
2 . סקודה סופרב
3 . אלפא מיטו
(הערה: מתוך 37 המועמדות בתחרות הרשמית)


פסולות גמר
7 המכוניות הנ"ל הגיעו לשלב הגמר בתחרות 'מכונית השנה' 2009 .
חבר השופטים, המורכב מ- 59 כתבי רכב אירופאיים, פסל בשלב הסינון
הסופי 30 מתחרות נוספות:
אודי A4
אודי Q5
אופל אגילה/סוזוקי ספלאש
ב-מ-וו X6
ב-מ-וו 7
ג'יפ צ'ירוקי
דאצ'יה סנדרו
דודג' ג'רני
הונדה אקורד
הונדה ג'אז
וולוו XC60
טויוטה לנדקרוזר V8
יגואר XF
יונדאי i10
יונדאי H1
לנצ'יה דלתא
מאזדה 6
מיצובישי לאנסר
מרצדס GLK
ניסן מוראנו
סובארו פורסטר
סיאט איביזה
סיטרואן ברלינגו/פיג'ו פרטנר
סיטרואן נמו/פיג'ו ביפר/פיאט פיורינו
פולקסווגן שירוקו
פורד קוגה
קרייזלר וויאג'ר
רנו קנגו
רנו קולאוס
שברולט HHR


מנצחות, מפסידות – ורק אחת זוכה
התופעה הכי משמחת בבחירת שבע המועמדות הסופיות היתה דחייתן
המוחלטת של כל אלו שאינן בתצורה הקלאסית של המכונית; אף רכב שטח,
אף קרוסאובר, אף מיניוואן, אף מיקרוואן (והיו לא פחות מ- 17 כאלה בין 37
המועמדות). תופעה בולטת אחרת הרבה פחות משמחת: אין בשביעייה אף
מכונית שאינה אירופאית טהורה. בזמנים קשים אלה, כתבי הרכב באירופה
מתגייסים כדי להגן על הבית.

7 הפינליסטיות נחלקות השנה לשלוש קטגוריות: צמד מכוניות קטנות (אפילו
שמיצובן שונה בתכלית), זוג קומפקטיות המתחרות ראש-בראש ושלישיית
משפחתיות בגודל מלא (ואף יותר מזה). והנה הפתעה לא ממש מפתיעה:
למרות כל הבאז הירוק, גם השנה לא זכתה להעפיל לשלב הגמר אף מכונית
ירוקה או אפילו היברידית; הסיבה היא, ששום דגם ירוק חדש לא הגיע השנה
לשוק האירופאי.

השנה מצאתי ברשימת הפסולות שלושה דגמים שהייתי מעלה לשלב הגמר,
סיטרואן ברלינגו/פיג'ו פרטנר ורנו קנגו מצד אחד וסיאט איביזה מצד שני;
המיקרוואנים הצרפתיים משדרגים את הטנדרון הספרטני לרמת מיקרוואן,
האיביזה היא – נכון לעכשיו – הקטנה האוטומטית הנבחרת, בזכות אימוץ גיר
רובוטי חכם (דבר שהמתחרה הישירה שלה, שכן העפילה לגמר, פורד
פיאסטה, טרם השכילה לעשות למרות שגם לפורד יש גיר כזה במחסן).

השנה אין בין המועמדות הרשמיות אף זוכה טבעית, כזאת שפשוט אין
אפשרות שלא להצביע עליה כעל 'מכונית השנה' 2009 . האמת? למרות
שכמה מהן מכוניות לא רעות כלל וכלל, ואפילו טובות, אין ביניהן אף אחת
שמקדמת במשהו את הנושא למענו התכנסנו גם השנה.
בשביעיית הצמרת יש רק מכונית אחת שקופצת לעין יותר מהאחרות. אלפא
מיטו
היא מכונית משובבת עין ונפש, מכונית שמאוד מפתה לומר, אני רוצה
כזאת. חיית מחמד. במחשבה שניה, מדובר בלא יותר מאשר בודי קיט
ממוחזר וממוסחר של פיאט גרנדה פונטו; לא חדווה גדולה לנהוג בה וגם לא
לנסוע.
אז נכון, היא מתפוצצת מרוב סטייל, אבל כידוע, סגנון אינו מהווה תחליף ראוי
לעיצוב. ובמשפט אחד: כבר עשו את זה קודם (ואם הטקסט בקטע האחרון
נראה לכם מוכר, זה לא במקרה; הוא ממוחזר מסקירת התחרות של 2008
בה זכתה בודי קיט ממוחזר אחר של פיאט, 500).

אותו משפט מכשיל – בהקשר זה של התחרות – את הקטנה השניה, פורד
פיאסטה
. אחרי הכל, אין זו אלא גירסת פורד למכונית שכבר זכתה בתואר
בשנה שעברה (בתחרות נטקאר, לא בתחרות הרשמית), אמנם תחת הכסות
של מאזדה 2 , אבל למעשה מדובר במכונית המשתמשת בפלטפורמה כמעט
זהה. הלזה ייקרא דגם חדש? חוששתני שלא. את פיאסטה הנאה מכשילים
שני פאולים נוספים: נצחון הצורה על המהות – על חשבון איכות החיים של
הילדים היושבים מאחור – והשימוש בגיר אוטומטי מיושן, שעושה עוול
ליכולתה הדינמית של הפורד הקטנה.

גם מועמדת בולטת נוספת, פולקסווגן גולף, אינה יכולה להיחשב לדגם חדש
לגמרי מאחר שהיא עושה שימוש בפלטפורמה של הדור הקודם. זאת ועוד;
בעוד שהאיכות והגימור שופרו, בתחום הדינמי מופגנת נסיגה קלה. חבל.
חבל יותר מה שקרה לבת-הזוג הצמודה שלה, רנו מגאן (כבר לא צריך להגיד
III), שהפכה מסמל לעיצוב נועז שלא דופק חשבון לעוד מכונית אפורה וחסרת
ייחוד. איך אמרו עליה באוטו-מוטור-וספורט, המגזין הגרמני הנחשב? "מדוע
לקנות מכונית צרפתית אם היא נראית כמו יפנית".
 
אין כל ספק, אופל אינסיניה היא מכונית יפה. יחסית לקודמתה, וקטרה, היא
מהווה קפיצת דרך רצינית, שכמעט מצליחה להגשים חלום ישן – לסגור את
הפער מהארכי-יריבה המושבעת, פורד מונדיאו. אבל בתחרות הזאת, כמעט
לא מספיק. וכמעט את אותם הדברים אפשר לומר על מכונית מנהלים נוספת,
סיטרואן C5 , שלא ברור בזכות מה היא טוענת לכתר או עלתה לגמר. בזכות
הצעת מיתלים קונוונציונליים לצד הידראפניאומטיים? חדשנות? אמירה?
השפעה? מישהו כנראה שכח מה מטרת ומהות התחרות. למכונית המנהלים
השלישית בשביעייה, סקודה סופרב, כן יש משהו לחדש, טווינדור שמו: את
הבגאז' הענק ניתן לפתוח חלקית, כמו בסדאן, או יחד עם השמשה האחורית,
כמו בהצ'בק. גם סופרב החדשה עדיפה בכל היבט על קודמתה – אפילו
הופעתה שופרה כדי להתאים לתא הנוסעים הלימוזיני. ואולם, בדיוק כמו שתי
מכוניות המנהלים הנוספות בשביעייה היא אינה טובה יותר ממלכת הקטגוריה,
המבוגרת מהן בשנה תמימה.

אז מי מכונית השנה של נטקאר? גם השנה אפשר לסכם את המועמדות
במשפט אחד: הן בסך-הכל מיישרות קו עם המיטב של אירופה, לא מזיזות
אותו קדימה. כמעט לכל אחת יש תחום אחד בו היא גוברת על הבכירות
שבמתחרות שכבר התבססו להן בשוק – איכות ונוחות בגולף, דינמיקה
בפיאסטה (הידנית!), מרחב פנימי בסופרב – אבל אין להן יתרון כולל גורף.
בתחומים הנחשבים היום, מחיר וזיהום, אף אחת מהן אינה תורמת מאומה.
פיאסטה, למשל, ארוכה וכבדה מהאחות לבית מאזדה.

אילו מכונית חדשה, שהושקה כבר בתחילת 2008 , היתה מועמדת בתחרות
Car of the Year 2009, הייתי בוחר בה ללא היסוס. כוונתי לטויוטה אייקיו
המרעננת, הנכונה. מכונית נוספת שהיתה יכולה להיות שחקנית מפתח
בתחרות היא סיטרואן C3 פיקאסו העליזה. ואולם השתיים טרם נמכרו
באירופה בכמות המאפשרת את השתתפותן בתחרות הרשמית. מה שמותיר
אותי עם בחירה שנכונה יותר לישראל מאשר לאירופה. סיאט איביזה החדשה,
שמבשרת גם על פולקסווגן פולו הבאה, לא נכללה בין שבע המועמדות
הסופיות; עיתונאי אירופה אינם סבורים שהיא עדיפה על פיאסטה (או שלא רצו
להכניס לרשימה יותר מאשר מועמדת אחת לכל יצרן...). וזה אולי נכון
לאירופה. לארץ, ארץ האוטומטיות, יש לאיביזה יתרון ענק ומשמעותי לא רק
על פיאסטה אלא על כל המתחרות: גיר רובוטי חכם בעל 7 מהירויות. השוואה
בין פיאסטה האוטומטית לאיביזה הרובוטית ממחישה את גודל היתרון – וזה
עוד לפני שמכניסים למשוואה את איכות הנהיגה והנסיעה: 3.8 שניות בזינוק
למאה ו- 13 אחוז בצריכת דלק עירונית (מחוץ לעיר יש לפיאסטה הילוך רביעי
בעל יחס העברה מטורף, שנועד להחמיא לה בניסוי מעבדה). על כביש אמיתי
צפויה איביזה DSG להיות חסכונית בהרבה. בשנה יותר מחדשת ומעניינת,
זליגת גיר חכם אך מוכר לקטגוריה חדשה לא היתה יכולה להספיק כדי לזכות
בתואר. השנה, דלות החומר יוצרת אילוץ. זאת ועוד; אם לעיתונאי אירופה
מותר להגן על המולדת, אין סיבה שלא לבחור בישראל במכונית המעניינת
ביותר מבחינתנו. אחרי הכל, 'מכונית השנה' 2009 היא מכונית השנה
באירופה; מכונית השנה של נטקאר היא מכונית השנה בישראל.