טור העורך

נטקאר בפייסבוק
טור העורך
תפחדו – ותבחרו: אריאל או ישראל
תובנות של ערב בחירות
נכון לתמיד
נו, אז מה קונים?
מי הכי נמכרת, למי יהיה שוק, מי תהיה אמינה ומי בטוחה
רצח באוריינט
המלחמה בתאונות: עם הנהגים, לא נגדם
מכונית המאה
התחרות הרשמית - והבחירה שלי
מירוץ ירוק - חסכון בדלק
25 ק"מ לליטר? אכן
בראנז'ה
מותו של 'אוטו מגזין'
עיתון כותב לקוראיו - פרסומון למפרסמיו
עיתונות או יחצנות
המדריך הבלתי מצונזר לקריאת 'מבחן דרכים' בעברית
ההשקה
בווידאו זה נשמע יותר טוב
לידיעת באי אוטומוטור
'עיתונות הרכב' משת"פית עם האמרגן הנוכל
השקות רכב בחו"ל
גם למכוניות עושים פרמיירה
תחקירים
סקר: עמדת היצרנים בנושא הגה חשמלי
ההסברים והתירוצים: קלות החניה גוברת על חדוות הנהיגה
NCAP - ניסוי הריסוק נכשל במבחן
הארגון מסרב לגלות איזה יצרנים משלמים לו עבור הניסוי
יקחו לך את הרשיון
שמאלנים, נמאסתם (אבל לא על המשטרה)
מלחמתי בשודדי הנתיב המהיר וב'קורס לנהיגה מונעת' חוזרת לכנסת
אוננות והתנצלות בכנסת (אהרנוביץ VS חוטובלי)
נסיון לסכל חקיקת תעבורה דרקונית
אשמתם, בגדתם
מי מתנקש בחיינו, דוחף ידו לכיסנו, מתנכל לחופש שלנו
להעיף את מארבי המהירות מהשוליים
מלכודות הלייזר בשוליים לא חוקיות ומסכנות את חיינו
בג"ץ ועצומה
בעד העלאת המהירות, נגד מצלמות המהירות
מקומון
התנצלות
גם השנה אני לא מפרסם נתוני מכירות
טור אורח. עיר בלי כבישים
עיר לא צריכה כבישים
חישוקים וצמיגים, אלפא וחרטא, כתבתבים ויבואנים
מקבץ סצינות משוק הרכב המקומי
טור אורח. פ"ח וצבע
גם אני נפלתי בטרייד-אין
שודדי הנתיב המהיר
מכת מדינה מעצבנת ומסוכנת. והמשטרה? מתעלמת
אג'נדה
עיר ללא חניה
תכנית תנועה וחניה חדשה לתל-אביב
תערוכות רכב ז"ל (ומי יורשת אותן)
הספד על התערוכות הגדולות, שעל במותיהן נפלתי חלל
בחדר הלידה של המכונית האוטונומית
עדות ראיה מכנס היסוד לתכנית רצח המכונית, 1986
וישמן ישורון
מדור לדור הולכות המכוניות ומתנפחות
מסמך. הקשר שלי עם מימרן
התרומה של מימרן לא היתה כסף, אבל שווה יותר ממה שקיבל נתניהו
הולך ופוחת הדור
10 מכוניות מקוריות, שהמחליפות שלהן ניתקו את השושלת
סליחות
הפאקים שמקלקלים לנו את המכונית המודרנית
בטיחות? הצחקתם אותם
דרושים: מכונית המנטרלת סלולארי וחגורות באוטובוס
דצמבר 2015
שוחד: איך הפך 'אוטו' מעיתון לפרסומון
עיתון כותב עבור הקוראים, פרסומון עבור המפרסמים.
פוסט-מורטם: העדויות, ההחלטות ופסקי-הדין המספרים
על מותו של 'אוטו'



בית-המשפט העליון קבע:
"אחרי שאחת מסוכנויות יבוא הרכב הביעה מורת רוח על פרסום דירוג
המכוניות המשווקות בישראל, הורה
דני פרומצ'נקו להפסיק את פרסום
הדירוג."

ולמי שבוחר שלא להבין מדוע הורה, מבהיר פסק-הדין בערכאה הראשונה:
"התחשבות באינטרס של המפרסמים היתה המניע לדרישה זו."

חוק העונשין, תשל"ז-1977 , סעיף 290 (לקיחת שוחד):
עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו -
מאסר שבע שנים.

מילון אבן-שושן:
שוחד - "שלמונים כסף או שווה כסף שניתנו למי שהדין או הכוח
בידו כדי להטות את ליבו לטובת הנותן" .


לקיחת שוחד יכולה להיות עבירה פלילית או מעשה בלתי מוסרי. העובדות
שנקבעו בהחלטת בית-המשפט העליון מתארות לקיחת שוחד. אלא שהשוחד
המתואר אינו במובן הפלילי של המושג, רק מאחר שפרומצ'נקו אינו עובד ציבור.
החוק אינו אוסר על אדם פרטי לקחת שוחד. אילו היה פרומצ'נקו מפיק או עורך
של תכנית ברשות השידור, והיה מצנזר את תוכנה המערכתי מתוך "התחשבות
באינטרס של המפרסמים" 
– שהכסף עבור הפרסומות שלהם היה מגיע לכיסו –
הוא היה מורשע בלקיחת שוחד.
                           _____________________

"אני מסרב לענות על השאלה, היא עלולה להפליל אותי".
לא, זה לא גלעד שרון במשטרה. זה דני פרומצ'נקו, עורך-ראשי ומו"ל של
המגזין 'אוטו' בחקירה נגדית. "מה אמרתי בבית-משפט... אני מסרב להתייחס
לזה; זה עלול להפליל אותי".
להפליל באיזו עבירה? עדות שקר, כמובן.

טענה אחת מרכזית חוזרים ומשמיעים פרומצ'נקו וסייעניו בכל פורום אפשרי:
בית-המשפט העליון לא קבע מעולם ש'אוטו' אינו עיתון אלא פרסומון, שהוא
צינזר את העיתון בעקבות לחץ של יבואן-מפרסם.
מה פתאום צינזר בעבור חופן פרסומות, זו רק טענה שלי.

כדי שהדברים לא יישארו פעם נוספת בלתי מובנים לכל מיני מיתממים, אני
נאלץ להאריך מעט ולצטט עדויות מדיונים משפטיים, מפסק הבורר, מפסק-הדין
של בית-המשפט המחוזי ומהחלטת שופט בית-המשפט העליון. לאחר
שפרומצ'נקו צינזר מדור צרכני ב'אוטו' שבעריכתי, נטשתי את העיתון והגשתי
נגדו תביעה משפטית. נאלצתי לפנות לבוררות ולא לבית-משפט, אבל עדויות
בפני בורר הן כעדויות בבית-משפט מכל בחינה: עובדתית, משפטית ומוסרית.
                         __________________________

עדות התביעה שלי:
כשבוע לאחר הופעת גליון מס' 94 של המגזין 'אוטו' , הגיע פרומצ'נקו למשרד
העיתון וקרא לי לשיחה. 'אם אתה לא מוריד את דירוג הכוכבים,' הוא התפרץ,
'או נותן לי לתת דירוג חדש לחלק מהמכוניות - הגליון הבא לא יופיע! הדירוג
שלך כבר גרם לי לנזק של 5,000 שקל ואני לא מוכן שהוא ימשיך להופיע כפי
שהוא עכשיו. או שאני זה שקובע כמה כוכבים תקבל כל מכונית - או שאני מוחק
לגמרי את דירוג הכוכבים מהעיתון!

'פעם ראשונה אחרי 8 שנים שהיבואן של רובר מזמין מודעה באוטו,' הסביר
פרומצ'נקו את הרקע להתפרצות הזעם, 'ואתה בא ונותן למכונית שלו 2 כוכבים
מסכנים. אז הפרסומאי שלו כבר צילצל והודיע שהמודעה שהוא הזמין לא תופיע
בגליון הבא. חמשת-אלפים שקל עלו לי הכוכבים שלך! אתה רוצה כוכבים?
בבקשה, אבל אני זה שנותן אותם - לא אתה ופורת.'


עדותו של אברהם פורת המנוח, שהיה אז סגן-עורך המגזין:
בחודש נובמבר 1993 הקדשנו, רוני ואני, זמן רב לעדכון המדריך לרכישת
מכוניות חדשות, הנקרא 'איזה אוטו? ' . היה זה אחרי כמה שיחות בנושא, בהן
שותפו אנשי ההנהלה וכתבים אחרים: הדעה הכללית היתה, שצריך לבצע שינוי
בחלק החשוב הזה של העיתון, ולעשותו אטרקטיבי יותר. במסגרת עדכון זה
החלטנו לרענן את המדריך על-ידי הוספת דירוג בשיטת הכוכבים. כריכת
המדריך בנפרד מגוף העיתון הבטיחה שהשינויים יורגשו על-ידי ציבור הקוראים.
ימים מספר לאחר הופעת גליון נובמבר, סיפרה לי מנהלת מחלקת המודעות,
שבתגובה לדירוג הכוכבים ביטל היבואן של מכוניות רובר פרסום מודעה
שהוזמנה לגליון הבא. היא לקחה את זה די קשה כי היבואן של רובר החרים
את 'אוטו' מיום היווסדו ומעולם לא פירסם בו מודעות (למעט נסיון בודד בקטלוג
השנתי).

אבל התברר שפרומצ'נקו לקח את ביטול המודעה קשה אפילו יותר. הוא הודיע
לנו, לרוני ולי, שיש שתי אפשרויות: או שיבוטל דירוג הכוכבים - או שהוא,
המנהל, יקבע מה יהיה הדירוג של כל מכונית.
זו היתה הפעם הראשונה מאז הוקם העיתון שמישהו מהנהלת העיתון מנסה
להכתיב לאנשי המערכת מה לכתוב או לא לכתוב בעיתון.

מבחינתי, פגיעה זו בעצמאות המערכת היתה חצייה של הקווים האדומים.
דירוג המכוניות בשיטת הכוכבים צונזר ולא חזר להופיע באוטו. בעקבות מעשה
הצינזור והשתלשלות המאורעות כולה, הודעתי לפרומצ'נקו על עזיבתי לאלתר
את תפקיד העורך.

בגליון הראשון שהופיע ללא הכוכבים ועדיין תחת עריכתי, הוריתי לאחראית
הגראפית להסיר את שמי כעורך, מאחר שלא יכולתי להרשות לעצמי להופיע
בציבור הקוראים כאחראי על הנסיגה הזאת. ההוראה שלי, אגב, לא בוצעה.


עדות מנהלת מחלקת המודעות:
בחודש נובמבר 1993 , לאחר מאמצים ממושכים, הצלחתי להשיג הזמנה
למודעה של מכוניות רובר, שתוכננה להתפרסם בגליון דצמבר 93 (גליון מס'
95). לפי מיטב ידיעתי, זו היתה אמורה להיות הפעם הראשונה מאז ייסוד
העיתון שחברת המזרח, יבואנית רובר לישראל, מפרסמת ב'אוטו' . את
ההזמנה למודעה, שמחירה היה למיטב זכרוני כ- 5,000 שקל, קיבלתי
מהפרסומאי של רובר, יוני בן-שלום.

בסוף חודש נובמבר 1993 , לאחר הופעת גליון מס' 94 , התקשר אלי בן-שלום
טלפונית, ובכעס רב הודיע לי על ביטול ההזמנה למודעת רובר שהוזמנה לגליון
הקרוב. הוא הסביר לי שקיבל הוראה מהיבואן לבטל את המודעה, בתגובה
למספר הכוכבים הנמוך, לו זכו חלק ממכוניות רובר בדירוג שבמדריך 'איזה
אוטו? ' , שפורסם בגליון האחרון. סיפרתי על תוכן השיחה לפרומצ'נקו.


מתוך עדות דני פרומצ'נקו:
היבואנים, שייחסם אלינו מקודם לא היה מהטובים, כעסו עוד יותר.
...חלק מהמפרסמים כעסו, אז זה גרם רק נזק, זה לא הפך לתועלת... לא
למפרסמים ולא לאף אחד!
                           _____________________

פסק-הדין של הבורר:
טענת אהרנוביץ בדבר הפרת כללי האתיקה העיתונאית, מושתתת על ההחלטה
לבטל את דירוג הכוכבים למכוניות בעיתון, זאת תוך התחשבות באינטרסים של
המפרסמים... מאחר והתחשבות באינטרס של המפרסמים היתה המניע
לדרישה זו, דבר אשר גם פרומצ'נקו במידה רבה של הגינות הודה בכך, יוחס
לה על-ידי אהרנוביץ אופי של עבירה אתית בלתי נסבלת.

שמירת כללי האתיקה העיתונאית... הוטלה כחובה חד-צדדית על אהרנוביץ, לא
על פרומצ'נקו... כללי האתיקה... אינם מתקבלים על דעתי... ביטול צורה
מסויימת של הערכת מכוניות... אפילו דבק בה פגם של אתיקה מקצועית בשל
התחשבות באינטרס לקבל מודעות, היה רחוק מלהצדיק - מבחינת חומרתו -
את תגובת אהרנוביץ (התפטרות מעריכת העיתון - ר'א' ).
                          ____________________

דין עיתון כדין פיצוציה
בעל המאה הוא בעל הדעה – ודין עיתון כדין פיצוציה.
הסבר קצר ומתחייב לפסק-הדין של הבורר: הבורר אינו כפוף לחוק הישראלי,
שלא לדבר על כללי האתיקה העיתונאית. לפי השקפת עולמו של אותו בורר, רק
עיתונאי ועורך חייבים לשמור על אתיקה עיתונאית, לא המו"ל. ואולם לא כך
קובעים כללי האתיקה של מועצת העיתונות: לפי סעיף 1 לכללי האתיקה,
המונח "עיתון" כולל את מו"ל העיתון.

- האם עורך יכול לעמוד בכללי האתיקה העיתונאית, המורים לו "לא להיות
מונחה במילוי תפקידו על-ידי כל גורם חיצוני שאינו גלוי ובמיוחד על-ידי
מפרסמים" - כאשר המו"ל מורה עליו לעשות את ההיפך?
- מה צריך לעשות עורך, כאשר מו"ל נוסח פרומצ'נקו "מודה ברוב הגינותו" כי
דרש ממנו לצנזר חומר מערכתי "מתוך התחשבות באינטרס של המפרסמים" ?

אז אני הפסדתי בבוררות ופרומצ'נקו הרוויח? כן – ולא. מבחינה כספית, אני
הרווחתי כי הבורר חייב את פרומצ'נקו לרכוש את חלקי בעיתון. מבחינה
עקרונית, אני אכן הפסדתי: העיתון שייסדתי וגידלתי בעמל רב קיבל פטור
מאתיקה עיתונאית. 'אוטו' – והמו"ל שלו, דני פרומצ'נקו. בפרקים אחרים
בסדרה זו תוכלו להיווכח כיצד הם מנצלים היטב את הפטור הזה.
                      __________________________

מאחר שהבורר אינו כפוף לחוק הישראלי, אין דרך להגיש ערעור על פסק-דינו
אלא רק לבקש את ביטולו, מהנימוק של פגיעה בתקנת הציבור.

בית-המשפט המחוזי דן בבקשה ופסק (ה"פ 2121/96):
אהרנוביץ החליט ב- 1993 לערוך דירוג מכוניות המשווקות בישראל בשיטת
כוכבים. בגליון נובמבר של אותה שנה הופיע דירוג של כלי רכב בשיטת כוכבים.
הדבר עורר את מורת רוחה של אחת מסוכנויות יבוא הרכב... פרומצ'נקו אסר
על פרסום נוסף של הדירוג. על רקע זה הפסיק אהרנוביץ את עבודתו בעיתון.
לטענת אהרנוביץ, נאלץ להתפטר עקב צינזור דירוג המכוניות, שראה בו הפרה
של כללי האתיקה העיתונאית והפרת החוזה עימו.
הבורר ראה את הסכסוך כסכסוך כלכלי... ולא התיימר לקבוע הלכה בתחום
האתיקה העיתונאית... הבורר הגיע למסקנה כי פרומצ'נקו היה רשאי לאסור על
פרסום דירוג הכוכבים במסגרת מדיניות ניהול הירחון ושיקולים כלכליים
לגיטימיים.
                           ____________________________

בית-המשפט המחוזי אימץ את הקביעה העובדתית של הבורר: פרומצ'נקו אסר
על פרסום נוסף של הדירוג עקב "מורת רוחה" של אחת מסוכנויות הרכב.
אתיקה עיתונאית? הבורר לא התיימר לקבוע הלכה, רק קבע שמותר לצנזר
עקב "שיקולים כלכליים".

לא צריך להיות משפטן כדי לדעת, שבורר אינו פוסק הלכות והשאלה אם
התיימר לקבוע הלכה או לא אינה מעניינת איש. השאלה, מבחינת תקנת
הציבור, היא האם אפשר להתייחס לעיתון כאל עסק כלכלי הפטור מכללי
אתיקה. שאלה זו הוגשה לבית-המשפט העליון, שאינו מחוייב לדון בה אלא
לאחר קבלת רשות משופט יחיד.

השופט העליון י' טירקל אימץ את הקביעה העובדתית של בית-המשפט המחוזי.
לא, בניגוד לטענת הסרק של פרומצ'נקו וסייעניו הוא לא חזר על בקשתי - אותה
הוא מפרט רק בהמשך - אלא על פסק-הדין.

החלטת בית-המשפט העליון במלואה (ר"ע 6139/97):
1 . אהרנוביץ הוא עיתונאי שיזם את הוצאתו לאור של ירחון הרכב 'אוטו' וכן
ערך אותו בשנים 1986 – 1993 . כמו כן ערך אהרנוביץ דירוג של מכוניות
המשווקות בישראל. אחרי שאחת מסוכנויות יבוא הרכב הביעה מורת רוח על
פרסום הדירוג, הורה פרומצ'נקו להפסיק את פרסום הדירוג. בשל כך הפסיק
אהרנוביץ את עבודתו בירחון. כן הגיש נגד פרומצ'נקו ו'אוטו' תביעה לסעדים
שונים אשר, לפי הסכם בוררות בין בעלי הדין, נדונה בבוררות.

2 . בבקשתו שלפני עמד אהרנוביץ בעיקר על הטענה, שהפסקת פרסומו של
הדירוג היתה "הפרה גסה של כללי האתיקה העיתונאית" וכן "הריסת התשתית
הרעיונית של העיתון אותו הקים". לדעתו, היה על בית-המשפט לקבוע כי
מטעמים של אתיקה עיתונאית ושל חופש הביטוי, "תוכנו של הפסק מנוגד
לתקנת הציבור" ולפיכך היה עליו לבטלו. לא מצאתי יסוד לטענה. כפי שקבע
בית-המשפט, לא התיימר הבורר לקבוע הלכה בתחום האתיקה העיתונאית,
אלא פירש סעיף בהסכם בין בעלי הדין. לפי פירושו, היה פרומצ'נקו רשאי
לאסור לפרסם את הדירוג
ולפיכך לא הפר את ההסכם. כמו כן לא מצא בית-
המשפט "בשיקוליו של הבורר משום פגיעה בזכות לחופש הביטוי או בתקנת
הציבור." אהרנוביץ בחר לעזוב את מקום עבודתו ולפיכך לא נותר לבורר אלא
לקבוע מה שקבע.

אהרנוביץ שטח בבקשתו טענות כבדות משקל, אשר על רקע עובדתי אחר היו
ראויות לדיון. בנסיבות הפרשה שלפנינו, אין טענותיו מצדיקות התערבות
בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
3 . הבקשה נדחית.
                             __________________________

אגב, בדיוק שנה אחרי נטישתי התפטר עורך מבחני הדרכים, שלומי מושקוביץ,
לאחר שפרומצ'נקו, שבינתיים מינה את עצמו – ולא את סוסו - לעורך-אחראי,
"ערך מחדש" מבחן למאזדה לאנטיס. כי זאת עליכם לדעת: מאזדה, שהחרימה
את 'אוטו' בשנה האחרונה בה ערכתי אותו, הפכה ליקיר המפרסמים בפרסומון.
אבל על כך בפרק אחר.
                      ___________________________

סוף דבר: הפשע משתלם
(וכדי שאף אחד לא יתמם לו, הפשע שבכותרת אינו פשע במובן הפלילי אלא
במישור המקצועי והמוסרי.) רובר לא הפך לגדול המפרסמים ב'אוטו' , אבל
בהשוואה למה שהיה מקובל עד פרשת הצינזור - בהחלט מותר להגדיר את
יבואן רובר כאסיר-תודה.

עדות מנהלת מחלקת המודעות:
בגליון דצמבר 1993 , לאחר חודש אחד בלבד, הפסיק להתפרסם דירוג
המכוניות בשיטת הכוכבים. במקביל עזב אהרנוביץ את העיתון.
עקב ביטול דירוג הכוכבים חידשתי את המו"מ עם משרד הפרסום של רובר,
ואכן הצלחתי לבסוף להשיג מודעה שלהם לעיתון. המודעה פורסמה בגליון מס'
98 (מרץ 1994) -  לצד לא-פחות מ- 3 כתבות על רובר שפורסמו באותו גליון.
(עד פרשת הכוכבים, במשך 8 שנים תמימות, פרסם יבואן רובר מודעה בודדת
ב'אוטו' . רק במהלך השנה הראשונה שחלפה מאז ביטול הכוכבים, פרסם יבואן
רובר 4 מודעות – ר'א').

 
                                 ________________

בית-המשפט העליון קבע:
"אחרי שאחת מסוכנויות יבוא הרכב הביעה מורת רוח על פרסום דירוג
המכוניות המשווקות בישראל, הורה פרומצ'נקו להפסיק את פרסום הדירוג."
                             ______________________