מבחנים

נשבר לכם מג'יפונים משובטים? מרוביקונים מצוחצחים,
מריינג'-רוברים מפורכסים? אז קבלו את הדבר האמיתי

- גרג מקלמאן / תצלומים: אולגון קורדאל – 

קומץ תוספות בולטות לנוף המוטורי מעורר מחלוקת חריפה וחסרת תקדים, לה 
שותפים לראשונה חובבי ועוכרי רכב גם יחד: הגל החדש של סופר-ג'יפים, רכבים 
שגודלם מתחרה רק במחירם. מה שהתחיל עם חריג אחד, פורשה קאיין – שכהרף עין 
נעשה הרווחי בדגמי פורשה – הפך לתופעה די מקובלת עם הצטרפותם של בנטלי 
בנטאייגה, רולס-רויס קולימאן, אסטון-מרטין DBX ואפילו למבורגיני אורוס. ואולם, 
בניגוד לציפיות שהלמבורגיני יוכתר כמלך השטח החדש, מתחת לגוף הזוויתי שוכן 
משהו לא יותר אקזוטי מאודי Q7.  

האכזבה מהנציג האיטלקי מובנת לנוכח שושלת היוחסין של היצרן מסנטה-אגאתה, 
שהחל את דרכו כיצרן טרקטורים ובקורות החיים שלו מככב אחד הרכבים המרגשים, 
המגוחכים והמיותרים בהסטוריה. אין זו הפעם הראשונה שרכב מקורי הוא גם הטוב 
ביותר, אבל שום דבר אינו זועק "כבד את הוריך" יותר מלמבורגיני LM002 האבסורדי, 
מעורר ההשתאות והתדהמה. 



איך קרה שיצרן מכוניות-על אקזוטיות חטא בייצור רכב שטח? באמצע שנות השבעים 
חיפשו פליטי משבר האנרגיה של מלחמת יום כיפור שווקים חדשים. הצבא האמריקאי, 
שבדיוק חיפש תחליף מודרני לג'יפ העתיק, היה יעד קורץ למהנדסים האיטלקיים 
הגאים, שזה עתה השיקו את מכונית-העל הכי ראוותנית בהסטוריה, קונטאש. הם 
חברו לקבוצת יוצאי מארינס מקליפורניה שכבר ניסו קודם למכור – ללא הצלחה - 
לצבא האמריקאי ולצה"ל דיון באגי 8V נושא טילי נ"ט, XR-311. מהזיווג הזה יצאה 
הכלאה מקורית בין ג'יפ לבאגי, שענתה לשם צ'יטה. האמריקאים הביאו לחופה מנוע 
V8 של קרייזלר – והאיטלקים תחבו אותו מאחורי המושבים האחוריים. התוצאה היתה 
מחרידה, השותף האמריקאי ברח יחד עם העתקי התכניות ולמבורגיני – עכשיו תחת 
שליטתו של פאטריק מימרן - עברו לתכן יורש, LM001 ('למבורגיני מיליטרי 001'). 

אבטיפוס הוצג בתערוכת ז'נבה 1981, אבל הצבא האמריקאי כבר לא התעניין: העתקי 
התכניות של צ'יטה שימשו לתכנון רכב שטח צבאי מסוג אחר, שהתעתד לכבוש את 
העולם: האמר. למבורגיני החלו לחזר אחר קהל יעד חדש, פלייבויז בריביירה 
הצרפתית ושייחים בערב הסעודית (תצלום פרוספקט בערבית פורסם בגליון הבכורה 
של 'טורבו'). מה שלא השתנה היה מיקום המנוע מאחור וגם הדגם הזה הפגין 
התנהגות כביש בלתי מרוסנת. גורלו נחרץ.

  
צ'יטה                                                              האמר (תצלום: רונן טופלברג)

שנה אחת בלבד מאוחר יותר חזרו למבורגיני לתערוכת המכוניות הכי נחשבת 
באירופה עם רכב שטח, אבל עם שינוי אחד חשוב: המנוע. עכשיו זה היה V12 שלהם, 
המנוע של קונטאש(!), שהועבר לחרטום הרכב. לקח להם ארבע שנים נוספות – 
כמעט עשור אחרי אותו צ'יטה – להשיק ב-1986 את LM002 הסדרתי. גוף אלומיניום 
ופייברגלאס, מנוע 5.2 ליטר 48 שסתומים 450 כ"ס, גיר ZF ידני חמש מהירויות עם 
'הילוך כוח', הנעה כפולה, מיזוג אוויר וריפוד עור. 120 אלף דולר, ללא מיסים.

  
האבטיפוס והסדרתי

לא המחיר – ואפילו לא מיכל דלק בנפח 290 ליטר – הם שמנעו מ-LM002 למכור 
יותר מ-241 עותקים בשבע שנותיו. הצבא האמריקאי העדיף את בנו הלא חוקי, 
האמר, והותיר לו פירורים: האגף האקצנטרי בשוק האזרחי. אבל אפילו עבורו, 
הלמבורגיני לשטח פשוט מופרז. זה מתחיל פשוט בגודל שלו. אמנם רוחב של 2 מ'
כבר אינו כה נדיר היום, אבל הוא נראה הרבה יותר גדול עם תא המנוע המתנשא 
וצמיגי פירלי סקורפיון 325/65X17 הגמלוניים, שנתפרו במיוחד עבורו. במבט חזיתי 
הוא נראה כמו ביגפוט, שעומד לדלג מעל חצי תריסר אולדסמובילים מעוכים באיצטדיון 
פוטבול בטקסס, לא כמו מכונית ספורט אקזוטית שעומדת לנווט את דרכה בכבישים 
אירופאיים צרים וציוריים. 



פתיחת דלת הנהג הקלה להפתיע מגלה קבינה צרה, שהיא ניגוד מוחלט לממדים 
החיצוניים. הריצפה שטוחה, אין מפתן בולט, ומושב העור הנוח דחוק בין דופן הדלת 
למנהרת התמסורת העצומה. המחסור במרחב מזדקר לעין – אפילו לנהג נמוך – וזה 
עוד לפני שמציצים אחורה, שם החלל אינו מרווח יותר מאשר בהצ'בק קומפקטית. איך 
הם הצליחו לגרום למכונית כל כך גדולה לתת הרגשה של אוטו קטן? האם זה נעשה 
בכוונה, כדי שתרגישו דחוסים כמו באותה מכונית-על אשר תרמה ל-LM002 את 
המנוע שלה? למעט ריפוד העור וההגה האיטלקי מבית נארדי, שאר הקוקפיט מקרין 
תכליתיות שימושית, עם מתגים עבים במסגרות גומי מגוננות – מהסוג שהייתם מצפים 
למצוא במערבל בטון באתר בניה. זה תמהיל מוזר של עיצוב תעשייתי ופאר שלא 
תמצאו בשום מקום אחר.

  

  

הסטארטר עצל וכשהמנוע נעור לבסוף לחיים הוא שקט ממה שהייתם מצפים – רעש 
צרוד שמיטיבים ליהנות ממנו מחוץ לאוטו, מול האגזוז הכפול. הדוושות מספקות 
תזכורת נוספת לעידן שחלף ואיננו; הן כבדות, כאילו מוקמו על זרועות שנוצרו מעמודי 
תליה. וזה לא מקרי – המצמד פראי ורגל שמאל רועדת מהמאמץ הנדרש כדי לשלב 
את המוט להילוך ראשון. תמרון הרכב המגושם הזה, על שדה הראיה המוגבל שלו, 
הוא מבחן לעצבים לא פחות מאשר לשרירים. מראות הצד זעירות בעוד שהמבט 
לפנים נאלץ להתמודד עם תפיחת הקרבורטורים הענקית במרכז מכסה המנוע וקופסת 
מסנני האוויר הגדולים מימינה. פילטרים כאלה חיוניים ברכב שאמור לבלות זמן איכות 
בשטח, בחיפושי נפט או בשעשועי דיונות.



עם משקל עצום של למעלה משניים-וחצי טון וצמיגים כבירים, תגבור ההגה חייב 
להיות אגרסיבי, אבל הוא גם מעט בלתי צפוי, מפלרטט כהרף עין בין כבדות לקלות 
יתר. למרות זאת, מסתגלים די מהר לגודל הרכב ומנתבים את המוט הארוך בין 
ההילוכים כדי לחגוג עם פס קול שרק הולך ומשתפר ככל שהטורים עולים. מי שמצפה 
לשאגה א-לה-קונטאש עלול להתאכזב בהתחלה, אבל הסאונד שנעשה סימן ההיכר 
של ה-V12 הערב לאוזן מבית ביצאריני לא נעלם לחלוטין. הנהמה שמייצרת סוללה 
של שישיית ווברים כפולים עדיין נמצאת שם, אבל היא יותר עמוקה, נמוכה וחייתית. 



הלמבורגיני הזה הוא אותו חתול פרא, אלא שבמקום לצאת לספרינט זריז בעקבות 
איילה שלוחה הוא גורר הביתה את הטרף שצד. זה מורגש במיוחד בעלייה: דוושה 
מוצמדת לריצפה והלמבו רוכן לרגע לפני שהוא מסתער קדימה ללא מעצורים, בז לכוח 
המשיכה, לאווירודינמיות ולעוד כמה חוקי פיזיקה. קצת קשה לעכל את LM002. זה 
יותר הגודל והמסה שלו מאשר המהירות הצרופה; למרות 450 הסוסים, משקל של 
2700 קילו דורש לא פחות מ-7.7 שניות כדי שהמפלצת תגיע למאה. החושים אומרים 
שהשעון משקר, שהמהירות גבוהה יותר. אם אתם מספיק אמיצים, רמבו-למבו יגיע 
ל-190 קמ"ש, אבל הוא כל כך גדול, כל כך גבוה וכל כך מפרך עד שגם במהירות 
נמוכה בהרבה נדרשת מלא תשומת הלב כדי לשמור על הנתיב.

  

אבל, כפי שלא תשפטו את יוסיין בולט לפי הישגיו בקפיצה במוט, לא הוגן לדרג את 
LM002 אך ורק לפי יכולתו על הכביש. הלמבורגיני הזה תוכנן לשטח – כפי שמעידים 
צמיגיו – ושם הוא נמצא במיטבו, היכן שאפשר לנצל מירווח גחון של 30 ס"מ, 
דיפרנציאלים ננעלים, זוויות גישה ונטישה של 60 ו-45 מעלות. כמו קאיין, בנטאייגה, 
אורוס וקולימאן, LM002 לא מתאים לפטרל ברחוב הראשי. אבל שלא כמו אותם סמלי 
סטטוס אופנתיים, הלמבורגיני מצטיין כשהאספלט נגמר.



______________________________________________________________

גלריה: כולם היו בניו

  
למבורגיני LM002                                           למבורגיני LM002 וקונטאש

  
מרצדס G63AMG                                           למבורגיני אורוס

  
רולס-רויס קולימאן                                           בנטלי בנטאייגה

  
אסטון-מרטין DBX                                           פורשה קאיין


ריינג' רובר