אחרי מגאן סיניק וסיניק II קבלו את הדור השלישי, שגם הוא מבוסס על מגאן
אך נקרא פשוט סיניק. כשהיא מצויידת בחזית החדשה של מגאן העכשווית,
מוסיפה סיניק 7 סנטימטר באורך (הגרנד מוסיפה סנטימטר פחות). כמו ברוב
חברות הז'אנר, החל מפיקאסו ועד גרנדיס, את עיקר היצירתיות שלהם מפגינים
מעצביה בפנסים האחוריים; אלה שבסיניק הם עכשיו בצורת בומרנג...
לטענת רנו, גירסת הגרנד של הסיניק מציעה יותר מרחב בשורת המושבים
השלישית מאשר בכל מיקרוואן אחר (רק שעם מרחב ברכיים של 10 סנטימטר
זה עדיין לא ראוי למאכל מבוגרים), בעוד שסיניק עצמה ממשיכה בתצורת
5 מושבים בלבד. תא המטען, לעומת זאת, תפח בלמעלה ממאה ליטר. כראוי
לשושלת המיקרוואן המודרני הראשון, תא הנוסעים מיישם נסיון רב בז'אנר, עם
אינספור תאי אחסון ומיני פתרונות מודולאריים. יחד עם זאת, שורת המושבים
השניה אינה מתקפלת לריצפה. הנהג נהנה משדה ראיה משופר וממסך מגע
בהיר ואינטואיטיבי.
כמקובל בכל השקת רנו חדשה או מחודשת, היצרן המודע לעקב אכילס שלו
נזקק לנושא ההגה החשמלי - וגם הפעם אני מביא דברים בשם אומרם:
New electric power steering has been entirely revised
and the feedback of information from the road is more accurate.
סיניק מצויידת בשלושה מנועי בנזין (פלוס כמה דיזלים), החל מ- 1.6 ליטר
110 כ"ס, עובר בטורבו קומפקטי 130 כ"ס וכלה בגירסה המיובאת ארצה:
2.0 ליטר 143 כ"ס עם גיר אוטומטי רציף.
|
נטקאר בפייסבוק
