שש שנים הוא החזיק מעמד. אפילו את מתיחת הפנים הוא שרד. וגם לאחות
פיקאסו הוא זלג. הכוונה כמובן להגה בעל הטבור הקבוע, גימיק מיותר ומרגיז,
שסיטרואן התעקשו לדבוק בו פן ייתפסו כמודים בטעותם. אם במנופי האיתות
שאינם חוזרים, שהיו סממן המוזרות של הסיטרואן הנפלאות ההן, היה הרבה
מן ההגיון, בטבור הקבוע לא היה כלום. ועכשיו, כשמגיע תור הדור השני של
C4 , מפנה סוף סוף הגימיק הזה את מקומו. מוטב מאוחר.
ומדוע אני מקדיש כל כך הרבה מילים לזוטא שכזאת? כי C4 החדשה כל כך
צפויה, כל כך נטולת חידוש או אמירה, שזה כמעט כל מה שנשאר. במהות אתם
מתבוננים עכשיו בשיבוט רביעי של פיג'ו 307 ; כידוע, C4 המקורית אינה אלא
307 באדרת שונה. 308 אינה אלא מתיחת פנים מסיבית של 307 וגם C4
הזאת ממשיכה להשתמש בפלטפורמה ובמכלולים של קודמתה. בהמשך הדרך
גם לה תהיה גירסת דיזל היברידית, אבל פיג'ו 3008 תקדים אותה.
עיצובית הולכת C4 בדרך של C5 אך לא של C3 ומוותרת על שמץ של תעוזה
או מקוריות. התוצאה נאה לעין אך לא מרגשת. חיצונית היא מעט גדולה
מקודמתה ונהנית מבגאז' נאה של 380 ליטר (לעומת 320 בלבד בדגם היוצא).
גם המרחב מאחור נדיב יותר. האבזור עשיר וסביבת הנהג נראית טוב, עם
צל"ש על שמירת המיקום הנכון לפתחי המיזוג. סי 4 סימן 2 מצויידת
ברוב עזרי הבטיחות והנוחות המוכרים, בשעשועים כמו שינוי גוון התאורה או
בבקרת שיוט פלוס הגבלת מהירות ובדיזל גם במערכת עצור-סע. ואולי הדבר
הבולט ביותר במכונית הוא מימוש מגמה מבורכת הנצפית לאחרונה בפיג'ו
ובסיטרואן - שיפור כולל באיכות הגימור. חבל רק ששתי הטורבו, בנזין
ודיזל, נאלצות עדיין לסבול מגיר רובוטי שפוגם ביכולתן.
|
נטקאר בפייסבוק
