כשיצרן מציג דגם חדש חצי שנה לפני צאתו לכביש, זה אומר שהדגם היוצא
העלה עובש במחסנים. אינסיניה החדשה משתמשת בפלטפורמה מודולרית
של ג'נרל-מוטורס, מה שמאפשר לדור החדש להיות קל ב-175 קילו מהקודם.
הגדלת הגוף ב-6 ס"מ והארכת בסיס הגלגלים בתשעה מאפשרות את הגדלת
המרחב בתא הנוסעים, למרות הנמכת הגג ב-4 ס"מ. אינסיניה משווקת בארץ
בגירסת הצ'בק בלבד (בחו"ל יש גם סטיישן) ובשתי גירסאות מנוע: 1.5 ליטר
165 כ"ס והנעה קדמית או 2.0 ליטר 260 כ"ס והנעה כפולה.
כשפגשנו לראשונה את אינסיניה החדשה, בתערוכת ז'נבה, היא הפתיעה עם
קפיצת מדרגה גדולה ביותר. אופל, אותו יצרן גרמני שהקפיד להפסיד בכל
המבחנים ההשוואתיים שערכנו, ממש הפך את המנהלים הדינמית שלו; הדור
הקודם היה אמנם מהנה לנהיגה, אבל בכל שאר התחומים נחל כשלון חרוץ, עם
הנדסת אנוש ממאדים ואיכות חומרים של תאילנד. כמו הדגם היוצא, אינסיניה
גרנד-ספורט מוגדרת כהצ'בק 5 דלתות, אבל בתכלס היא מכונית קופה, ממש
כמו פולקסווגן ארטאון שמציעה ל"מנהלים" סטייל יותר ספורטיבי מאשר פאסאט
החנונית למראה. אינסיניה החדשה איכותית למדי ומעוצבת סוף-סוף בסטנדרט
אירופאי מודרני עם הנדסת אנוש טובה, חומרים נעימים וגלגל הגה שלא נותן את
תחושת נהג האוטובוס שבדגם הקודם.
חבל רק שברמת הגימור הבסיסית נותר על מכונו מושב בלתי אפשרי לישיבה,
העתק קופי-פייסט למושב האיום ממנו סבלנו במבחן האחרון לדגם הקודם.
הבעיה נפתרה בגירסאות היקרות יותר. ולאלה שעברו מספירת מחזיקי כוסות
ואינצ'ים - בג'נטים ובמסכים - לחפירה ברשימות "עזרי בטיחות אקטיביים",
ישמחו ודאי אופל לבשר על חימוש כמעט מלא, החל בגירסה הבסיסית. הגירסה
היקרה יותר מסיפה - בנוסף למושבים ראויים - גם בקרת אדפטיבית.
|
נטקאר בפייסבוק
