אף יצרן - טוב, למעט סיטרואן שתמיד חייבים להיות יוצאי דופן - לא משקיע
בהשתתפות באליפויות עולם רק כדי להוכיח למי יש יותר מהיר. המניע הוא
כסף, כלומר שיווק, תדמית. כשיונדאי הכניסו i20 לאליפות הראלי העולמית,
בה הם עושים חיל, היה ברור שזה רק קדימון להנפקת מכוניות ספורטיביות
סדרתיות. עכשיו מושקת הסנונית הראשונה במשפחת דגמי N הביצועיסטיים
והיא משתמשת דווקא ב-i30 כבסיס ולא ב-i20. מדוע? לתשובה קוראים
גולף GTI. כמו GTI, גם ל-N יש שתי גירסאות מנוע אך בניגוד לגולף אין לה
אופציה של גיר רובוטי אלא ידני בלבד. וגם מקומו של הפס האדום סביב
הגריל אינו נפקד מהתפריט.
כמו בגולף, הבסיס הוא מנוע טורבו 2.0 ליטר, 250 כ"ס (בחו"ל) או 275 כ"ס
(6.1 שניות, 250 קמ"ש). יונדאי מסתפקים בדיפרנציאל אלקטרוני אך לא
מוותרים על בולמים אדפטיביים, "בקרת שיגור" ושלושה מצבי נהיגה. אם
הנהג סקרן לדעת כמה ג'י הוא מחלץ מ-N, התשובה הגרפית מופיעה על מסך
מרכזי 8 אינץ'. הסאונד בתא הנהג מתוגבר אלקטרונית והגירסה הביצועיסטית
מקבלת גם אגזוז קולני. כמו i30 הבסיסית, N קיימת גם בגירסת סדאן-קופה
("פאסטבק", שורת תצלומים תחתונה) 5 דלתות, שדווקא כן משווקת בארץ
לצד ההצ'בק.
|
נטקאר בפייסבוק
