"אני לא מסוגל - ולעולם לא אהיה מסוגל - לחשוב על אמצעי תחבורה אישי חשמלי
בתור 'מכונית'"(ג'רמי קלארסון).
להבדיל מהמיני המקורית, שהצליחה להמציא את הגלגל מחדש, המיני החשמלית
הראשונה לא מנסה להמציא או לחדש כלום. מילא שהיא בחרה לחקות מתחרות
עממיות ולהסתפק בתצורה הבסיסית והלא יעילה - שמבזבזת את כל אפשרויות
היתרון שמציע מנוע חשמלי - היא אפילו מוותרת על אותו גימיק עיצובי מקורי בו
התהדר הקדימון מ-2017 (תצלום תחתון), אותו כונס אוויר מזוייף לפני הגלגל
האחורי. קומץ משיחות צבע צהוב לא יכול להוות תחליף לעיצוב.
מיני SE אפילו לא הולכת על מנוע חדש ומסתפקת בזה של i3S עם 184 כ"ס.
הסוללות ממוקמות מתחת למושב הנוסע ולא גוזלות נפח מטען. הקומבו
החשמלי מוסיף 145 קילו למשקל המיני (בהשוואה לקופר S אוטומטית), אבל
מומנט של 27.5 קג"מ מאפשר לה לזנק למאה תוך 7.3 שניות (6 עשיריות
יותר מגירסת הבנזין). טווח הנסיעה גם הוא רחוק מלשבור שיאים: 235 ק"מ
בנסיעה "מעבדתית" - הרבה פחות מהמתחרות הצרפתיות. בשלב ראשון
מיוצרת ומשווקת מיני החשמלית בגירסת 3 דלתות בלבד. הכבל המאריך
מגיע עם המכונית, אבל המטען בקיר המוסך הוא בתוספת מחיר.
"מה שמבריח אותי מרכב חשמלי הוא הסאונד. כל מה שאפשר לשמוע זה
את רחש הצמיגים. הייתי מעדיף להקשיב למיצי הקיבה המבעבעים של
האריה שזה עתה אכל אותי" (ג'רמי קלארקסון).
נטקאר בפייסבוק
