דגמים חדשים, עוד לא כאן - 2020   גורדון מאריי T50                              שתפו עם חברים: Share חזרה לשפיות איך אפשר להגדיר "שפויה" מכונית-על שתעלה לכם 20 מיליון שקל - אם רק תצליחו לשריין את אחד מ-100 העותקים? כי בניגוד לאופנה השולטת של סופר-מכוניות והיפר-מכוניות, שהתמכרו למספרים וטכנולוגיה, T50 שמה את הנהג במרכז, תרתי משמע. קצת רקע. מעצב הרכב גורדון מאריי הפגין גאונות ויצירתיות בכל מכונית שיצר. זה התחיל עם מכוניות הפורמולה 1 של ברבהאם. ב-1978 הוא התקין מאוורר ענק בזנב המכונית כדי לסייע לינוק אוויר מתחת לריצפה ולתגבר את "האפקט הקרקעי" שהצמיד את המכונית לאספלט. עם הנהג ניקי לאודה ניצחה "מכונית הוונטילטור" במירוץ הבכורה שלה - והביאה לשינוי התקנון. חידוש נוסף של מאריי היה מיתלים הידראוליים, שהגביהו את המכונית לגובה החוקי במדידה - והנמיכו אותה בנסיעה. מכונית בגובה דשא ואחת דמויית בקבוק היו עוד שתי יצירות של מאריי, שזכה ב-1983 באליפות עולם ראשונה של מנוע טורבו (ב-מ-וו 1.5 ליטר 4 צילינדרים 1250 כ"ס) - לא לפני שחידש עם תדלוק במהלך המירוץ כדי להתגבר על צריכת הדלק של מנוע הטורבו. מברבהאם התקדם מאריי למקלארן. אחרי שתכנן מכוניות שהביאו אליפויות עולם לאלן פרוסט ואיירטון סנה, עבר מאריי לייצר את המכונית הסדרתית הראשונה של מקלארן, F1, שנחשבת למכונית-העל הגדולה בהסטוריה (ראו מבחן) ובלי להיות מתוכננת למירוצים ניצחה גם ב-24 השעות של לה-מאן. מותר לראות ב-T50, מכונית-על ראשונה שנוצרה בסדנת העיצוב של מאריי,  ממשיכת דרכה של אותה מקלארן F1: מנוע V12 אטמוספרי (הפעם של קוזוורט ולא ב-מ-וו) הממוקם במרכז המכונית, הנעה אחורית, גיר ידני(!), 3 מושבים - עם הנהג במרכז - ודלתות הנפתחות כלפי מעלה. גם העיצוב החיצוני דומה - ללא כנפיים וכונסים השוברים את הצללית הנקיה. המנוע מגיע לשיא הספקו, 663 כ"ס, ב-12,000 טורים וכדי לסייע להצמדת הזנב לאספלט ללא כנף אחורית התקין בו מאריי מאוורר גדול, בדיוק כמו באותה ברבהאם. בתא הנהג באה לידי ביטוי תשומת לב לפרטים הכי קטנים, החל מהדוושות, דרך מוט ההילוכים וכלה במתגים לצד לוח המחוונים. ואולם, הנתון הבולט ביותר ב-T50 הוא המשקל הקל, 986 קילו - פחות מאותה מקלארן ובשליש פחות ממכוניות-על אחרות. קלות, גורס מאריי, היא המפתח להנאה מנהיגה. T50 היא "מכונית טהורה, קלה וממוקדת נהג," מצהיר מאריי. איזה יופי. מדד הסקרנות