- דור אהרנוביץ -
"אס-קלאס 500 לונג" כתוב על גבי מחזיק המפתחות הצהבהב, שעולה שקל
וחצי בכל חנות כלי בית. בחלומות הכי פרועים, הוא לא דמיין שתוטל עליו
אחריות להיות שומר ראש של שלט רחוק הפותח דלת לעולם השמור לשועי
הארץ, עולם של ריפודי עור בצבע קרם, ריח של נערות ליווי יוקרתיות ובידוד
מוחלט ממשתתפי הפגנות מחאה חברתיות. המילה "לונג" אומרת, שיש המון
מקום בסאלון האחורי, המספר 500 מבהיר שיש המון מנוע, כדי לקחת את
המון הסאלון בהמון קמ"ש. והאות S מסמנת - כמו תמיד - קידמה.
S Class של מרצדס היא מבשרת החידושים הרשמית של עולם ארבעת
הגלגלים. לצד מערכות בידור מפנקות ומסאז'ים למיניהם, מביאה איתה S ,
כהרגלה, חידושים חשובים יותר, אותן המצאות בטיחותיות אשר בהמשך
זולגות מטה; קודם אל שאר המרצדסים-שהם-לא-אס-קלאס, ומשם, כעבור
כמה שנים, מוצאות עצמן כסטנדרט מובן מאליו במכוניות עממיות, שזרוקות
בפרסומות של "החל מ-59,990 שקל בלבד". בקרת היציבות לדוגמה נולדה
באותה מרצדס (והיום היא חובה בכל אוטו הנמכר בארץ, מה שהביא
להיעלמותו הממושכת מהנוף של סוזוקי ג'ימני, שעד השנה לא היתה לו).
מותחני חגורות בטיחות אוטומטיים במקרה של תאונה גם הם פרי חלציה של
אמא מרצדס, יחד עם אזורי ספיגת אנרגיה (או בקיצור, קריסה) בפרונט
ובטוסיק.
הדור הקודם של S אמנם הביא לעולם את מערכת ראיית הלילה המציגה על
גבי השמשה את מה שרובוקופ היה רואה במקומכם, אבל למעט זאת המכונית
עצמה הייתה די מאכזבת, ולראשונה לא התעלתה על שאר המתחרות
הגרמניות. אפילו בגירסת הביצועים שלה, S63AMG , היא לא הצליחה להצית
בנו השראה. סתם עוד מכונית מהירה ומפוארת, סיכמנו אותה. סוג של לווייתן.
עבר כמעט עשור ומלכה חדשה הגיעה לאולם התצוגה ביד-אליהו.
גם כשמדובר בגירסתה הבסיסית ביותר – אם מותר בכלל להשתמש במונח
הזה בהקשר של מכונית הפאר המבוקשת ביותר בארץ - האווירה בתא
הנוסעים מיוחדת במינה ומשאירה את המתחרות כמה קומות למטה. בין אם זה
העיצוב האוורירי (מת על ההגה שתי צלעות הזה) ובין אם אלו המחשבה
והאיכות שמאחורי כל מתג ומרקם, מספיקה ישיבה חפוזה בכל אחד מארבעת
המושבים על מנת להפוך אתכם לאנשים רגועים יותר, בצורה ממכרת עד כדי
כך שתעשו הכל על מנת להישאר בתוך קפסולת הפאר הזו. או-קיי, כמעט הכל.
אני יכול לבזבז אינספור פונטים על סקירת תפקודם של שני המסכים הענקיים
או על הסבר על המאבק בין בקרת היציבות ל-408 הסוסים בגלגלים האחוריים,
אבל לא זה המסר של הלימוזינה הזאת. המסר הרבה יותר עמוק. קראתי
וצפיתי הרבה אודות מכוניות אוטונומיות אך טרם התנסיתי באחת. בגרמניה
כבר נוסעת בכבישים ציבוריים גירסת אבטיפוס אוטונומית של אס-קלאס, אשר
מצריכה התערבות מינימלית של נהג כדי להגיע מהבית לעבודה ובחזרה
(בתנאים כפריים). הטכנולוגיה הזאת עדיין לא קיבלה תקינה חוקית, אז האס
בה אני נוהג עדיין צריכה אותי, אבל הרבה פחות מאשר בעבר. לצד סוללה של
מערכות בטיחות פאסיביות שקופות, קיימות ב-S500 שלוש מערכות אקטיביות
עיקריות הממחישות, שכל מה שקראתי (ובחרתי להכחיש) אודות מכונית
שתעשה לנו הכל בעצמה, כבר נמצא ממש כאן על סף הדלת, ולא בעתיד
הרחוק מאיתנו שנות אור. אפילו לא שנות דור.
את האג'נדות והאגו השארתי הפעם בבית. נהיגה באס-קלאס היא סוג של
האצלת סמכויות תוך כדי תרגילי אמון. הפעלת בקרות העזר שומרת את
הארוכה השחורה בגבולות הנתיב הנבחר תוך כדי תיקוני היגוי עצמיים, האטה
רגעית והכי חשוב - שמירת מרחק מהאוטו שמלפנים, תוך כדי תאוצה ובלימה
עצמונית (כולל בלימת חירום במקרה הצורך). כל מה שנותר למונהג לעשות
הוא לבחור אלקטרונית את המרחק הרצוי מהאוטו שלפני (בדיוק הזכירו לי
בקורס ריענון נהיגה את שיטת 22-23 כדי לאמוד מרחק; נראה כל כך מיושן
פתאום), ומדי פעם לגעת בהגה רק כדי שהאוטו יידע שאני עדיין בהכרה. אם
לחטט, בקרת השיוט האדפטיבית – המאפשרת התנהלות בפקק בלי לבלום
ולהאיץ – מאלצת נגיעה בדוושה כדי להחזיר את הבקרה לחיים לאחר שהרכב
עומד מספר שניות ללא תנועה.
לוקח קצת זמן להתרגל לנהיגה המשותפת אך ברגע שלומדים לשחק את
המשחק וליהנות על הדרך מהסטריאו המשובח ומהנדסת האנוש המוקפדת,
הנסיעה עוברת בהרמוניה קלילה. עד כדי כך ששכחתי באיזו דרך בחרתי בכלל.
המנוע העוצמתי והמיתלים האדפטיביים יכולים לגרום לאס להתנהג הרבה יותר
ספורטיבית ונמרצת מהדור הקודם ומהמצופה ממכונית כה גדולה וכבדה.
ואולם, למרות הרגל הכבדה שלי, מצאתי את עצמי "נוהג" במהירות שיוט איטית
מהרגיל תוך מעקב רדאר אחרי איזו סבתא בגולף ומרגיש כמו סמנכ"ל בנובל
אנרג'י. מרוב זה שהיא מבודדת אותך, מנתקת אותך ומסייעת לך, המרצדס
המגודלת פשוט מרחיקה אותך. בניגוד למכוניות בנות-תמותה, יש לה יכולת
הרבה יותר גבוהה ממה שמעניין אותך לגלות.
הטכנולוגיה ממציאה לנו מכוניות מהירות, אמינות, חסכוניות ובטוחות יותר.
השלב הבא, יחד עם היכחדות מנוע הבעירה הפנימית, הוא הוצאת הגורם
האיטי והטיפש מהתמונה: הנהג. זה יהפוך את הכבישים לבטוחים יותר ואת
התחבורה הציבורית לדייקנית ללא הכר. S קלאס אמנם עינגה אותי אך לא
ריגשה אותי – בטח לא כמו שבנויה לעשות C63AMG – אבל היא גרמה לי
לחשוב, לחשוב הרבה. לחשוב על אותו יום לא ממש רחוק, בו נהיגה תתבצע
במסלולים סגורים בלבד, ממש כמו רכיבה על סוסים. ויום אחד אספר לנכדיי על
הדבר העגול הזה שפעם אחזנו בידנו.
נטקאר בפייסבוק
