איך – קונים ומתחזקים

הוקם על ידי רוני אהרנוביץ' 1951-2021 נטקאר בפייסבוק
רכישת מכונית חדשה
רכישת מכונית משומשת
טיפול ותחזוקה
התקנת אבזרים
שיפורים
נהיגה חסכונית

רכישת מכונית חדשה

איך להכין רשימת קניות?
כולם קונים משפחתיות/ג'יפונים, לא?
נכון שכדאי לקנות מה שקונים כולם?
ידנית או אוטומטית?
מה זה גיר רובוטי ('חצי-אוטומטי')?
מנוע 1600 עדיין שיקול?
יהיה לה שוק?
האם היא אמינה?
האם 'ריקול' מעיד על בעיית אמינות?
מי הכי בטוחה?
איך לא לקנות מכונית חדשה?
איך נקבעת שנת דגם?
האם מסוכן לרכוש דגם אשר יוחלף בקרוב?
צבע מטאלי: מה מסתתר מאחורי הברק?
היכן רוכשים רכב חדש?
האם כדאי יבוא אישי?
אפשר להתמקח עם היבואן?
מה לבדוק בטופס ההזמנה?
מהו זמן הספקה סביר?
באיזה שפה כתוב ספר הרכב?
איך לבדוק את הרכב במעמד המסירה?
איזו הדרכה לבקש במעמד המסירה?
מה מסתתר מאחורי תעודת אחריות?
היכן לבטח את הרכב החדש?
ואיך היא נוסעת?


איך להכין רשימת קניות?
כל מי שהולך לערוך קניות בסופרמרקט יודע, שהוא יחזור משם עם סל הרבה
יותר גדול ויקר אם לא יכין מראש רשימה מדוייקת וסגורה. הכנת רשימה דומה
חיונית הרבה יותר כשאתה מתכונן לרכוש מכונית חדשה.
עד כמה שהדבר יישמע מפתיע, אל תתחילו את הכנת הרשימה בסעיף המחיר.
- עדיף שתגדירו לעצמכם במדוייק איזה סוג של מכונית אתם רוצים;
- אחר-כך תשוו אותו לסוג המכונית שאתם צריכים;
- ורק בשלב השלישי קחו בחשבון את נושא המחיר.

הסיווג ההכרחי הראשון הוא תצורת וגודל המכונית. הכוונה לגוף המכונית,
ולא לנפח המנוע. בעקרון, אפשר לחלק את כל המכוניות למספר קבוצות:
קטנות (סיאט איביזה, רנו קליאו)
קומפקטיות (פולקסווגן גולף, פיג'ו 308)
משפחתיות (טויוטה קורולה, יונדאי i35)
מנהלים (פולקסווגן פאסאט, מאזדה 6)
סאלון (אודי A6 , יגואר XF)
פאר (מרצדס S , ב-מ-וו 7)
מיקרוואן (פיג'ו 3008 , כבישטח ללא הנעה כפולה, "קרוסאוברים")
כבישטח (נראים כמו ג'יפים אך ללא יכולת שטח אמיתית)
קבוצות נוספות: סטיישן, מיניוואן, שטח, קבריולה, ספורטיביות.
בחירת הקבוצה היא נקודת המוצא שלכם, ובלעדיה לעולם לא תוכלו לרכוש
מכונית בצורה הגיונית ונכונה.


כולם קונים משפחתיות/ג'יפונים, לא?
עכשיו, אחרי שהחלטתם איזה סוג של מכונית אתם רוצים, כדאי שתשאלו את
עצמכם היטב אם זה גם מה שאתם צריכים. בעקרון, אתם משלמים יותר עבור
גודל שלא תמיד אתם זקוקים לו באמת.
בשביל מה לכם מכונית משפחתית ארוכה ומגושמת אם אינכם זקוקים למושב
אחורי מרווח ולתא מטען גדול? במילים אחרות, מדוע להוציא יותר עבור פחות.
הדבר נכון שבעתיים במקרה של ג'יפונים, שלמעט ישיבה גבוהה הם נחותים
משמעותית מהמכוניותעליהן הם מבוססים (סופר-מיני או קומפקטיות) – ויקרים
יותר משמעותית. על אופנה חלולה משלמים.


נכון שכדאי לקנות מה שקונים כולם?
עכשיו, כשרשימת המועמדות קצרה, כדאי להתעניין איזו מהמכוניות שברשימה
שלכם מוצלחת יותר. אל תושפעו מפופולאריות עכשווית של דגם מסויים:
'השוק' בהחלט יכול לטעות - וזה קרה לו אינספור פעמים. במילים אחרות: גם
עדר יכול לטעות
.
לא רק שההעדר יכול לטעות, השיקולים שלכם עשויים להיות שונים לגמרי
מאלה של ציי רכב גדולים, הרוכשים מכוניות בהנחות מפליגות ולצרכים אחרים.
פופולאריות נוכחית גם עלולה להשפיע לרעה על סחירות הרכב בעתיד,
כשתיאלצו להתמודד מול היצע ענק של חברות ליסינג, שקנו בזול ומוכנות
להתפשר במחיר כדי לחסוך בהוצאות מימון מעיקות.


ידנית או אוטומטית?
השאלה הבאה היא, האם אתם מעדיפים גיר ידני או אוטומטי. הגיר האוטומטי
מייקר, לרוב פוגע בביצועי המכונית, נותן לך פחות שליטה, גוזל דלק, שרידותו
נמוכה יחסית והוא יקר יותר לתיקון. מצד שני, הרגלי הנהיגה שלך עשויים
להצדיק את המחיר הזה.


מה זה גיר רובוטי ('חצי-אוטומטי')?
אין גיר 'חצי-אוטומטי' כפי שאין חצי-הריון. יש גיר רובוטי (ראו במילון);
דואלוג'יק ETG ושות' אינן אלא תיבות הילוכים ידניות עם מצמד אוטומטי
והחלפה אוטומטית - ללא ממיר מומנט הידראולי, מה שגורם לפעולה קופצנית.
על הפעולה המטלטלת אפשר להתגבר בעזרת מצמד כפול, פטנט חכם שהיה
עד לא מכבר בלעדי לקבוצת VW (שם הוא נקרא DSG או Sטרוניק) אך החל
משנת 2008 הולך ומתפשט בתעשיית הרכב כאש בשדה קוצים.
ההבדל בין רובוטי פרימיטיבי ('אידיוטי' M הוא מכונה במנוע החיפוש של
מדריך נטקאר) לרובוטי טווין-קלאץ' ('חכם' M+) הוא ענק; האידיוטי מאוד לא
מומלץ, החכם מומלץ אפילו יותר מגיר אוטומטי קונבנציונלי (ביצועים טובים
יותר וכמובן חסכון בדלק), למעט אוטומטיים מודרניים כמו גיר 8 מהירויות של
ב-מ-וו.


מנוע 1600 עדיין שיקול?
מהגיר - למנוע. פעם היה נפח המנוע קובע את מחיר המכונית, בגלל הבדלי
המיסוי. היום אין משמעות כלכלית קריטית לנפח המנוע, ואין שום סיבה
שתחליטו מראש דווקא על מנוע 1600 למשל. זאת ועוד, מנועי טורבו
קומפקטיים יכולים להסתפק בנפח קטן משמעותית, 1.2 או אפילו 0.9 ליטר,
אבל הם מספקים ביצועים/חסכון עדיפים לעומת מנוע אטמוספרי (נטול טורבו)
גדול יותר.
נפח המנוע חשוב פחות מהספקו, המבוטא בכוחות-סוס. אם ביצועים חשובים
לכם, נתון היחס משקל/הספק (ק"ג/כ"ס), שגם הוא מצויין במפרט הטכני
שבמדריך נטקאר, הוא בסיס טוב להשוואה.


'יהיה לה שוק' ?
גורמים לא מעטים בענף הרכב ממש יוצאים מעורם כדי למצוא הגיון מאחורי
השגעון של תרבות העדר, המחליף אצלנו הרגלי צרכנות תבוניים. לגירסתם,
מכונית פופולארית מיטיבה לשמור על ערכה בשוק המשומשות. לשיטתם,
מכונית שנמכרת חזק היום היא מכונית 'סחירה' בעוד שלוש-ארבע שנים. בטיעון
פריך זה מרבים להשתמש הן אנשי מכירות, שזו שיטת השיווק היחידה
המוכרת להם, והן כתבי רכב, שנתוני מכירות משמשים עבורם תחליף זמין
ומובן לביקורת מקצועית.

הטיעון הכוזב, לפיו 'פופולאריות זהה לסחירות' מאוד מפתה, אלא שהוא גורף,
כוללני ומושתת על יסודות עובדתיים רופפים. כנגד כל דוגמה אפשר לשלוף
אחת הפוכה. זאת ועוד: מכוניות די נדירות הן לפעמים המבוקשות ביותר בשוק
המשומשות. דוגמאות טובות הן מאזדה MX5 דור-ראשון, רנו טווינגו המקורית
ופורד פוקוס ידנית - שלוש מכוניות משובחות שהיבוא שלהן ארצה הופסק
בשנות התשעים, כביכול עקב חוסר ביקוש. חידוש יבוא מאזדה MX5 הוא
דוגמה טובה לעוצמתו של הביקוש, להבדיל מהנחת העבודה של יבואן אודות
הביקוש.

היומרה לקבוע היום כיצד ינהג 'השוק' בעוד שלוש-ארבע שנים, נעה בתחום
האפור שבין התנבאות לשרלטנות.
- האמנם מכונית נפוצה לא תסבול מעודף היצע?
- האם לא תופיע בינתיים מתחרה אטרקטיבית יותר?
- האם היצרן או היבואן יהיה בכלל בשטח ביום פקודה?
מכונית מבוקשת היום עלולה להיות 'מוכרים בלבד' מחרתיים.

סובארו, עד לא מזמן המכונית הלאומית, נקלעה לפני מספר שנים למצוקה
גדולה עקב בעיות פנימיות בסוכנות. כמובן שהיתה לכך השלכה על מחירי
סובארו משומשות. היורשת העכשווית, מאזדה, אינה מובטחת מפני משבר
מקביל, לאחר שהתמוטטה לזרועות פורד. מי ערב לכך, שבעתיד לא יקבלו
פורד 'החלטה אסטרטגית' לגנוז את המותג היפני שלהם או לאקזט אותו
לקונצרן הודי?
אגב פורד. פעם זו היתה 'קניה מוצקה' - מכונית שהיתה פופולארית בציי רכב
גדולים וממשלתיים. ואיפה היו כאן פורד אך לפני מספר שנים? על הקרשים.

כשני-שלישים מהמכוניות החדשות נרכש על-ידי ציי רכב וחברות ליסינג, הזוכים
להנחות מפליגות. עסקאות קיבוציות אלו דומיננטיות מאוד במצעדי המכירות.
העם רואה את נתוני המכירות - וממהר להצטרף. ואולם, השיקולים שלך
אמורים להיות שונים לגמרי מאלה של חברות גדולות, הרוכשות מכוניות
בתנאים דמיוניים ולצרכים אחרים.
מאזדה/פורד מעניקים לציי רכב הנחה של כעשרים אחוז. כך מקרבים את מחיר
הרכישה למחיר המכירה בעתיד והופכים ללהיט אצל ציי רכב. אבל הלקוח
הפרטי אינו מקבל הנחה, וכאשר ציי הרכב ירצו למכור הם יהיו עשויים
להתפשר קצת במחיר - תוצאה של רכישה זולה והוצאות מימון ענקיות.
מבחינתך, שוק משומשות המוצף בדגמים דומים בהזדמנות אינו המצב
האידיאלי.


האם היא אמינה?
תנאי האחריות משמעותיים יותר משמועות בדבר אמינות. אמינות נושא
לניחוש. גורמים נחשבים בברנז'ה יודעים לספר, שמי שמקבל רכב צמוד ממקום
העבודה מעדיף מכונית אירופאית כי היא נוחה ומהנה יותר. לעומת זאת, הקונה
הפרטי מעדיף יפנית כי 'יש לה שוק' . מעניין מתי יגיע היום בו מישהו יוכל
להסביר, מדוע שלמכונית טובה יהיה שוק פחות טוב מאשר למכונית נחותה
ממנה.
ברחוב מתרצים זאת בכך ש'היפניות אמינות יותר' . אנו עדיין ממתינים לראיות
מוצקות. סקרי צרכנים מתיימרים לתת מענה לשאלת האמינות. ואולם, השיטה
בה נערכים הסקרים רחוקה מזו המקובלת במדעים מדוייקים. מוניטין? טרם
נולד היצרן שכל דגמיו מושלמים. ומשום-מה עוד לא יצא לנו לראות מוסך
ליפניות עומד שומם.
ישנה רק דרך אחת בדוקה ומוסמכת לדעת מי היא מכונית אמינה באמת:
תביעות היבואנים מהיצרנים בגין תיקונים שנעשו במסגרת האחריות (לא מדובר
ב'ריקול' שפורסם ברבים). תביעות אלו אכן מסוגלות לייצר ולצייר סטטיסטיקת
אמינות תקפה ואובייקטיבית. יש לכם גישה לתביעות הללו? כמובן שלא. לאף
אחד אין. מה שלא מונע מכל מיני שרלטנים להמשיך ולפמפם רכילות רחוב
ואמונות טפלות.


האם 'ריקול' מעיד על בעיית אמינות?
קריאה של היצרן להיכנס למוסך לתיקון מעידה על בעיה ספציפית בסדרת ייצור
מסויימת ולא על בעיית אמינות בדגם.


מי הכי בטוחה?
לכאורה, נושא הבטיחות דווקא זוכה לטיפול מדעי. עיתונים וארגונים עורכים
מבחני ריסוק למכוניות. הבולט והנחשב שבהם הוא NCAP האירופאי. ואולם,
תוצאותיו של ניסוי ריסוק ישימות לתנאי הניסוי בלבד ואינן אמת-מידה נחרצת
לרמת הבטיחות המוחלטת של המכונית. כך, לדוגמה, לא נבחנת מידת ההגנה
על הנוסעים בפגיעה מאחור או בהתהפכות – וגם לא במהירות גבוהה מ- 64
הקמ"ש בה נערך הניסוי (ניסוי אלטרנטיבי ב- 80 קמ"ש הביא לתוצאות
קטלניות במכונית שזכתה בדירוג המירבי בניסוי התקני...). מעבר לזה, יש
לוודא שהמכונית אותה אתם שוקלים לרכוש היא מאותה גירסה שעברה ניסוי
ריסוק, בעיקר מבחינת מספר כריות האוויר.

זאת ועוד: ישנם גם ניסויים שטחיים, אבל הקהל והעיתונות(!) אינם מבחינים
ביניהם. יבואני רכב מסתערים על בורות זו כמוצאי שלל רב. הניסוי המשמעותי
בארה"ב, המקביל לניסוי NCAP האירופאי (ENCAP), לא נערך על-ידי הרשות
הלאומית לבטיחות (NHTSA) אלא דווקא על-ידי איגוד חברות הביטוח (IIHS),
אם כי המירב בניסוי שלו הוא ארבעה כוכבים ולא חמישה. במידה שאין דירוג
EuroNCAP למכונית, אפשר להשתמש בתוצאות הארגונים המקבילים ביפן
(JNCAP) ובאוסטרליה (ANCAP). בשום אופן לא מומלץ להתייחס לניסוי
NHTSA האמריקאי.

שתי הערות:
א. לא כל המכוניות עוברות ניסוי ריסוק - ואין בכך כדי להעיד על בטיחותן;
ב. ניסוי ריסוק בוחן את הגנת הנוסעים בפני פגיעה ('בטיחות פאסיבית') אך לא
את יכולתה של המכונית שלא להיקלע למצב מסוכן או לחמוק ממנו ('בטיחות
אקטיבית'). עזרי נהיגה אקטיביים כמו בלימה עירונית אוטומטית או התראה על
סטיה מנתיב מסייעים לבטיחות האקטיבית.


איך לא לקנות מכונית חדשה?
מה שאסור לעשות זה לוותר על נסיעת מבחן.
אין מכונית שמציעה הכל. תן משקל לסדר העדיפויות הפרטי שלך.
דוגמה: מרחב פנימי, נוחות נסיעה, ביצועים, בטיחות, איכות ייצור, אופי
ספורטיבי, אבזור. זכרו סדר עדיפויות אישי זה וצאו לערוך נסיעת מבחן
במכוניות המועמדות: לעולם אל תסכימו לרכוש מכונית חדשה לפני שנהגתם
בה.


איך נקבעת שנת דגם?
היום כבר אין שנת דגם. ברשיון הרכב מצויין מועד עלייה על הכביש, שהוא לכל
היותר שנה מיום ייצור המכונית. אסור למכור רכב בן יותר מ-12 חודשים כרכב
חדש; היבואן ייאלץ להעביר את הרכב לבעלותו ולמכור אותו כיד שניה. חבל רק
שמשרד התחבורה לא הלך עד הסוף ולא חייב את ציון תאריך הייצור ברשיון
הרכב.
 

האם מסוכן לרכוש דגם אשר יוחלף בקרוב?
ניתן לבחון החלפת דגם משני היבטים שונים בתכלית: מהותי וכלכלי.
במרבית המקרים יש יתרון ממשי להמתנה לדגם החדש. אם מדובר בדגם זהה
הממשיך בשנת מודל חדשה, קיימים כמעט תמיד שיפורים ברכב, שנובעים
מתהליך הלמידה של היצרן. זה ניזון כל העת מנציגיו ברחבי העולם ומיישם את
השינויים והשיפורים הנדרשים. לא תמיד ניתן לראות את השינויים, אבל הם
קיימים.

אם מדובר בשינוי קל או שדרוג, מה שמכונה 'מתיחת פנים' , היצרן נוהג לנצל
את ההזדמנות לשיפור משמעותי של מערכות שונות במכונית, ולא רק לשינוי
קוסמטי.

למעט יוצאים מן הכלל נדירים, השקה קרובה של דגם חדש לחלוטין, המחליף
דגם קיים, היא סיבה טובה לגנוז את תכנית רכישת הדגם היוצא ולהמתין לדור
הבא. לכן מקפיד מדריך נטקאר להתריע עם סימן-קריאה אדום בדירוג
המכונית על השקת דגם חדש בחו"ל. דגם חדש אמור להיות בטוח יותר,
משוכלל יותר – ובדרך-כלל לא יקר יותר (למרות הרמיזות הבוטות באולם
התצוגה): מחיר רכב נקבע ממיצובו מול המתחרים ולא מסך מחיר החלקים
המרכיבים אותו. למרות שהקצב שלה איטי מהרצוי – בעיקר אם נשווה אותו
למתרחש בתעשיית המטוסים או המחשבים - אפילו בתעשיית הרכב השמרנית
והצינית קיים תהליך של התחדשות, שרוכש דגם חדש אמור לצאת נשכר ממנו.

מבחינה כלכלית, הפחת בערכו של רכב נובע מעצם עלייתו על הכביש
כמשומש. מרכיב נוסף המשפיע על גובה הפחת, מיידית ולאורך השנים, בא
לידי ביטוי במחירו כמשומש בשל הצגתו של דגם חדש, אמיתי או מלאכותי.
בדרך-כלל מציעים היבואנים 'מתנות' לקונים לקראת החלפת מודל או חיסול
המלאי. היות שאין מתנות חינם, יחשב לעצמו כל אחד את ערך ההנחה והאם
כלכלית כדאי לו לקנות את האוטו 'הישן' או להעדיף את 'החדש' . עקרונית, אם
מדובר במכונית זהה והפער לא עולה על 5-7 אחוז לפחות, כדאי לקנות את
החדש.


צבע מטאלי: מה מסתתר מאחורי הברק?
צבע מטאלי הוא יפה. כל השאר - רק חסרונות! הוא יקר יותר, בדרך כלל, נשרט
בקלות, קשה לתקנו וקשה להתאים גוונים. לאחר שנפגעת עם הזמן שכבת
הלכה השקופה שמגינה עליו, הוא הופך להיות מצ'וקמק עם בהרות ההולכות
ומתפשטות על משטחיו העליונים של הרכב. בצבע רגיל ניתן לבצע  פוליש
ולהחיותו - הצבע המטאלי אבוד!
   

היכן רוכשים רכב חדש?
בישראל אין משמעות למיקום רכישת מכונית חדשה; אפשר לרכוש ישירות
מהיבואן, באחד מאולמות התצוגה שלו, או אצל סוכן-משנה. בחירת המיקום
תלויה יותר בנוחות של הקונה, מבחינת נגישות למשווק, מאשר בשיקולים
צרכניים. העמלה שמקבל סוכן המשנה היא זעומה ואין מה לצפות ליתרונות
צרכניים כלשהם.

בדרך-כלל, הסוכן המשני הוא גם בעל מוסך מורשה ומזה נובע המניע שלו
לשרת את הקונה הפוטנציאלי. עיקר הכנסתו היא ממכירת אבזרים ('תוספות')
למכונית החדשה, כמו מערכות קול ומיגון. אגב, גם איש המכירות באולם
התצוגה של היבואן מקבל עמלה מיוחדת על מכירת תוספות. כדאי להיות
מודעים לכך לפני שמתפתים לרכוש תוספות יחד עם המכונית החדשה.

היום ניתן לרכוש רכב חדש 'אפס ק"מ' בהנחה משמעותית אצל חברות
השכרה וליסינג (מדובר בעיקר בדגמים בסיסיים המבוקשים בליסינג), אבל
כדאי לבדוק כל הצעה לגופה; לעיתים קרובות, הנחות הן מקור לאנחות.


האם כדאי יבוא אישי?
בדרך-כלל לא! היות שישראל היא 'שוק קצה' ללא מוצא, ומאחר שנהוגים כאן
מיסי רכב דרקוניים, מצליחים היבואנים להשיג מחירים שהם מהנמוכים בעולם.
ללקוח פרטי ואפילו לא לסוחר של 'יבוא אישי' כביכול אין שום סיכוי להשיג
מחיר נמוך מהיבואן. כאשר מדובר במכונית פאר או ברכב שטח יוקרתי,
שהרווח עליהם גדול מאוד, כן שווה לשקול כדאיות יבוא אישי.

אזהרה! ברכישת מכונית משומשת בייבוא אישי באמצעות סוחר יש מרכיב
מהותי של הימור, שמאוד לא מומלץ לקחת אותו. לעולם אינכם יודעים מה
ההסטוריה האמיתית של המכונית ובאילו דרכים היא נרכשה, אם בכלל, בחו"ל.
לא פעם התברר שמדובר ברכב מהשכרה או אפילו ברכב גנוב.

במצב הקיים, כדאי לייבא רק דגמים מיוחדים שאינם מיובאים ביבוא סדיר, אבל
הדבר כרוך בסיכון כספי ובבירוקרטיה רבה ועל כן מתאים לבעלי יכולת ולב חזק
בלבד. קל יותר לייבא רכב קלאסי, בן 30 שנה ומעלה, המקבל מעמד של 'רכב
אספנות' .


אפשר להתמקח עם היבואן?
תמיד מומלץ להתמקח. ככל שמחיר המחירון של המכונית גבוה יותר, יש מקום
רב יותר להתמקח – ולרוב זה משתלם. על מכונית עממית יש ליבואן פחות
מרחב מיקוח.
מחשש להורדת מחירון דגמיהם המשומשים, מרבית היבואנים מעדיפים לתת
'מתנות' ולא הנחות: מערכות סטריאו ואזעקה או מימון זול. כל זה כמובן שווה
ערך כספי לקונה.
 
הזדמנות פז להתמקחות קיימת כאשר מסתיימת שנת דגם והיבואן תקוע עם
מלאי גדול, או אם נוצר מצב בו נותרות במלאי מכוניות בודדות מדגמים
ייחודיים, כגון רכב שיועד לחברת השכרה עם רמת אבזור נמוכה או אוטו
שהוזמן עם רמת גימור מיוחדת והמזמין חזר בו מהעסקה. רכב באבזור חריג
כמעט תמיד ניתן לקנות בהנחה כספית משמעותית כי לא ניתן להציג אותו
לציבור הרחב למכירה.


מה לבדוק בטופס ההזמנה?
טופס ההזמנה הוא הסכם לכל דבר ומוגדר חוקית כחוזה אחיד. נושא טפסי
ההזמנה לרכב טופל לפני מספר שנים על-ידי רשויות צרכניות ומשפטיות ולצרכן
לא אמורה להיות כל בעיה לחתום עליו בלב שקט.
ואולם, צרכנות נבונה מחייבת לקרוא היטב גם את האותיות הקטנות לפני
חתימה - ולו רק כדי לדעת מה הם התנאים החוזיים שבינך לבין היבואן. שינויים
בחוזה אחיד לא יוכנסו ברוב המקרים, אלא אם כן מבטיח לך המוכר הבטחות,
נסים ונפלאות. דרשו בכתב כל הבטחה וודאו שתירשם בחוזה ככתבה
וכלשונה! למשל, מועד הספקה, תנאי תשלום, תנאי ביטול עסקה והחזר
מקדמה, אבזור נוסף, מקוריות האבזור הנוסף ומקום התקנתו, מתנות, מפרט
מיוחד ושונה מהאוטו שבתצוגה, תנאי מימון, תנאי אחריות חריגים וכו' .


מהו זמן הספקה סביר?
מרבית היבואנים מבטיחים הספקה מהמלאי תוך שבועיים וזה סביר. עיינו
בחוזה – עיכובים מסוגים שונים מבטיחים זמן הספקה ארוך. אם לא מתאים
לכם, ודאו אפשרות לביטול וקבלת המקדמה בחזרה.


באיזה שפה כתוב ספר הרכב?
תקנות משרד התחבורה מחייבות לתת ספר רכב בעברית. לא מוטלת חובה
חוקית לספק גם ספר מקורי ויש יבואנים שיתחמקו, מסיבות שונות, מלספק
לכם את הספרות המקורית של הרכב. היצרנים לא רואים התנהגות כזו בעין
יפה ופנייה בכתב ליצרן תגרום לקבלת סט מלא בדואר.
בעקרון הרכב מגיע ארצה כשבתוכו כל הספרות הרלוונטית. יש יצרנים שרואים
בספר הרכב חלק בלתי נפרד ממנו ועל כן גם דאגו למקום מיוחד לאחסונו.

מרבית היצרנים מספקים 2-3 ספרים: ספר הוראות שימוש, ספר תחזוקה
(ספר החתימות על ביצוע הטיפולים) וכתב אחריות. היבואנים נוהגים לתרגם
רק את ספר הוראות השימוש, בעוד שדווקא ספר התחזוקה המקורי הוא
החשוב לנהג. שלא כמקובל בישראל, בספר זה יש פירוט עד לרמת הפעולה
הבודדת שיש לבצע במסגרת משטר הטיפולים, עם פירוט לגבי כל גירסת
מנוע/גיר/מרכב. בישראל אוהבים היבואנים 'לאחד' את הוראות הטיפול ו'לפשט'
אותן. בספר מקורי אתם עשויים לגלות, למשל, שהפלגים טובים ל- 60,000
ק"מ, שאת פילטר האוויר צריך רק לאוורר בטיפול קטן ועוד סודות משתלמים.


איך לבדוק את הרכב במעמד המסירה?
בכל עסקה צרכנית אתם בודקים את הסחורה. אז למה לקבל את האוטו ללא
בדיקה ולברוח? יש להקדיש לכך זמן, אם צריך - קחו אפילו חצי יום חופש!
 
ראשית, בדקו בקפדנות את התאמת רשיון הרכב למספרי השילדה והמנוע
ולפרטיכם האישיים. ברשיונות החדשים מופיעים כיום פרטי אבזור בטיחותי,
רמת הגימור והספק המנוע. ודאו שכל הרישום נכון ומדוייק ותואם את ההזמנה
- אחר-כך קשה לעשות תיקונים...

שנית, בדקו בקפדנות שמה שקניתם זה מה שקיבלתם; צבע, ריפוד, אבזור
מקורי, אבזור אופציונלי, ציוד חובה נלווה לאוטו - ג'ק, גלגל רזרווי, משולש, כלי
עבודה, נורות ופיוזים רזרוויים, מכשיר שולף פיוזים, מצת מקורי וכו' – אחר-כך
תוכל לדבר לקירות!

שלישית, בדקו בקפדנות את האוטו מבחוץ באור יום(!), כאילו אתם קונים
מכונית משומשת – התאמת צבע בין המשטחים, גלים בפח, שריטות גם אם
תוקנו, התאמת משטחים, פגמים בצבע (גשם חומצי, טיפות צבע שחור
הנובעות מצביעת תחתית הרכב וכו').

עברו לתא הנוסעים וודאו שלמות הריפוד ללא פגמי לכלוך או קרע, אבזרים,
התקנת מערכת השמע, אזעקה, שטיחים, תקרה, מגיני שמש. הבדיקה
הקפדנית נדרשת כי תתבקשו לחתום שקיבלת את האוטו ואין לכם טענות!
אם לא ניתנה לכם האפשרות לבדוק, תחתמו 'תחת לחץ!'. ישנם יבואנים
המאפשרים חזרה למגרש המסירה עם תלונות על הנ"ל עד 3 ימים. אצל
אחרים – תוכלו לחפש ת'חברים שלכם.

רביעית, בדקו שכל מערכות הרכב ללא יוצא מהכלל פועלות. החבר'ה במגרש
המסירות אוהבים 'להשלים' ציוד ממכונית למכונית בעת המסירה. שלא תהיו
דווקא אתם אלה שיוצאים בלי ריליי לאורות גבוהים, למשל... בדקו לחץ אוויר
עם מד-לחץ שהבאתם מהבית ואתם סומכים על הקריאה שלו: מרבית כלי
הרכב מגיעים ארצה עם לחץ אוויר גבוה מקו הייצור, היות שלא ידוע מראש
מתי יימסרו ללקוח ויש ירידת לחץ טבעית. מגרשי המסירה לא תמיד מקפידים
על כך.

לבסוף, בדקו מה מפלס הדלק במיכל: לא מעט לקוחות כל כך התלהבו מאוטו
החדש שלהם עד ששכחו שעבור מאה-ועשרים אלף השקלים הם לא קיבלו
אפילו 5 ליטר בנזין...


איזו הדרכה לבקש במעמד המסירה?
השלב הנוסף במעמד קבלת האוטו: עמדו על זכותכם לקבל הדרכה יסודית,
כולל נסיעת הדגמה עם מוסר הרכב! לא כל היבואנים אוהבים לעשות זאת כי
זה דורש זמן והשקעה, אבל שלא תעזו לצאת לכביש עם אוטו שאינכם מכירים
את כל מערכותיו. עדיף ללמוד אותן במגרש המסירה ולא על הכביש.

הגעתם הביתה בשלום? תקדישו שעתיים-שלוש לשינון ספר הרכב - בתוך
האוטו! - תוך כדי ניסוי הפעלת המערכות. שמרו את הספרות המקורית באוטו
והעבירו אותה לבא אחריכם עם מכירתו. זכרו! ספר טיפולים חתום ומסודר
שווה לכם לפחות 5 אחוז מעל מחיר מחוסרי ההסטוריה.


מה מסתתר מאחורי תעודת אחריות?
'ההדחה השטנית, הנוראה ביותר, היא האחריות. אין דבר נורא יותר שיכול
השטן לעולל לבן-אנוש, מאשר להדביק אותו בחיידק האחריות. מי שנדבק
בחיידק האחריות, לא יכול להירפא ממנו לעולם.
'חיידק האחריות דוחף אותך כפייתית לתחזק את הבלתי מתוחזק, לסדר את
הבלתי מסודר, לנקות את הבלתי מנוקה, לארגן את הבלתי מאורגן, ולחיות את
המת שחי בך. חיים שאינם חיים'
(דוד אבידן, 'לזכרו של הרוזן פון-דיקטה').

יש יצרנים המעניקים לכם אחריות 'מפגוש לפגוש' ללא חוכמות והתחכמויות,
אפילו אם נשרפת לכם נורה הם יחליפו ללא תשלום. ישנם יצרנים המגבילים
את האחריות ולא כוללים בתוכה 'חלקים מתבלים' כגון מצמד, בלמים, חגורות
גומי, נורות וכו' .
על פי החוק בישראל, מינימום תקופת האחריות עומד על שנתיים, אבל יש
המעניקים מיוזמתם 3 שנים. אחריות ארוכה יותר כרוכה בדרך-כלל ברכישת
פוליסת ביטוח מקומית והיא איננה מקיפה את כל מכלולי הרכב. לרוב הרכישה
כדאית.
 
כל היצרנים מחייבים את היבואנים בבקרה מלאה על הרכב בתקופת האחריות
וחובה זו עוברת לצרכן. בעבר חוייב בעל הרכב לטפל במוסך מורשה על-ידי
היבואן, אבל היום רשאי כל בעל רכב לטפל בכל מוסך מורשה, לאו דווקא
ברשת מוסכי היבואן. האחריות תכובד בתנאי שהרכב טופל על פי תוכנית
הטיפולים שנקבעה לו באדיקות; כל חריגה מתוכנית הטיפולים עלולה לשמש
עילה ליבואן להתנער מאחריות לתקלה, כי גם היצרן יתנער ממנה ולא יחזיר לו
את עלות התיקון.
החוק הוא חוק, אך יש גם לנהוג בהגיון. כשאתם מטפלים במוסך ברשת היבואן,
כל תביעה לאחריות  תטופל מיידית. כשאתם נדרשים להוכיח כי טיפלו באוטו
שלכם על פי הוראות היצרן, אתם בבעיה.
 
אחריות לטווח ארוך היא בעייתית לבעל הרכב.
מצד אחד, היא מחייבת אותו למשטר טיפולים במוסך היבואן או במוסך מורשה
אחר.
מצד שני, כמות החלפים שלא מכוסים הולכת וגדלה. יש יצרנים המעניקים
אחריות בשנה השלישית והרביעית רק על 'מכלולי הנעה' . רצוי לקבל רשימה
מדוייקת של חלקים הכלולים תחת הגדרה זו.
 
ישנם יצרנים המעניקים אחריות לשנתיים בלבד, אבל קיימת אחריות מורחבת
למספר שנים על מכלולים שונים באוטו. האחריות המורחבת נובעת מתקנות
זיהום אוויר, למשל בשוק האירופאי המשותף, או אחריות משנית של ספקי
החלפים ליצרן. תקני זיהום האוויר באירופה מחייבים אחריות של מספר שנים
על כל החלקים הרלוונטיים במערכת (בקר מהירות סרק, חיישנים, קטליזטור
וכו'). החוק הישראלי כמובן לא חל על היבואן במקרה כזה, אבל לקוח טוב
המוכר למוסך המורשה עשוי ליהנות מאחריות זו בהמלצתו החמה של בעל
המוסך.
 על חלקים אחרים קיימת אחריות שניתנה ליצרן הרכב על-ידי יצרני החלקים,
כגון משאבת מים, אלטרנטור וכו'. גם כאן – לקוח טוב ומוכר עשוי ליהנות
מאחריות זו.

לסיכום: האחריות אינה רק מה שכתוב בטופס אלא היא מרכיב חשוב בשירות,
שמומלץ לקחת בחשבון לפני קניית אוטו.


היכן לבטח את הרכב החדש?
אם אין לכם כוונות לרמות את הביטוח, עדיף ביטוח ישיר. יש שאומרים שהם
'קשוחים' , במיוחד כלפי אלה שלא מגיע להם לקבל. חוקי השוק אומרים,
שביום הדין תסתדרו איתם. עד אז, עדיף  לשלם את הביטוח הזול ביותר בשוק,
בהתבסס על מירב ההנחות המגיעות לכם. יחד עם זאת, יש יתרון לקשר טוב
עם סוכן הביטוח.
חברות הביטוח מתחרות היום במחירי הביטוח הישיר; בדקו היטב את ההצעות
והשוו על בסיס זהה. לתשומת ליבכם - אינכם חייבים לרכוש את ביטוח החובה
ממי שמוכר לכם את הביטוח המקיף. תמצאו את השוואת תעריפי ביטוח
החובה באתר המפקח על הביטוח במשרד האוצר.


ואיך היא נוסעת?
מכונית אינה מניה. ובניגוד לדעה הרווחת, מכונית אינה השקעה אלא הוצאה.
אסור שהשיקול הכלכלי יהיה השיקול היחיד בבחירת מכונית חדשה. אתם
עומדים לבלות במכונית החדשה שלכם שלוש או ארבע שנים. אל תרכשו
מכונית שאינכם אוהבים את העיצוב שלה, אינכם מרגישים בה נוח ואתם לא
נהנים לנהוג בה.
בחירת מכונית יכולה להיות עיסקה כלכלית משמימה או מימוש חלום. כמקור
הנאה, מעניין איך המכונית נוסעת. בתור רכוש, השאלה היא עד כמה הנכס
הזה אמין וסחיר. בעוד שאמינות וסחירות הן אכן בגדר נעלם, קל מאוד לברר
או לבדוק איך מכונית נוסעת.

רכישת מכונית משומשת
מהם כללי הזהב ברכישת מכונית משומשת?
ליסינג, השכרה - או ממי לא כדאי לרכוש יד-שניה?

מה באמת שווה "המחירון"?
איך לבדוק אמיתות קילומטרז'?
דו"ח בדיקה במכון: תעודת ביטוח או כסת"ח?
האם כדאי לקנות רכב עם פגיעה בשילדה?
מי משלם אגרת העברת בעלות?
טיפים?

 
מהם כללי הזהב ברכישת מכונית משומשת?
ברכישת רכב משומש יש מרכיב של הימור. תוכל לצמצם את הסיכון אם תיצור
חריג לכלל, האומר שבכל הימור יש צד אחד שקרן וצד אחד פראייר.

הכללים המנחים לגבי רכישת מכונית חדשה, נכונים ברובם גם לגבי משומשת.
את השוני העיקרי ניתן לנסח בשלושה משפטים:
1.    מצבה של המכונית חשוב לא פחות מכישוריה.
2.    ההסטוריה של המכונית חייבת להיות גלויה בפניך.
3. למכונית משומשת אין מחירון מחייב.
שורה תחתונה: אל תהסס לרכוש מכונית שאיבדה הרבה מערכה - בהפסד
הגדול כבר נשא בעל הרכב הראשון.

ליסינג, השכרה - או ממי לא כדאי לרכוש יד-שניה?
עדיף לרכוש מכונית מנהג אוטובוס מאשר מרופא, וגם מחברות השכרה וליסינג
כדאי להיזהר. בהתחשב בנטייה המקומית להתעלל ברכב מושכר או מוצמד,
הנקודה הזאת חשובה.

רכישת אוטו משומש בישראל הייתה מאז ומתמיד "חתול בשק". לאחרונה, עם
גידול ענף המימון והליסינג, יותר ויותר אנו שומעים על סיפורי זוועה של
אומללים שקנו אוטו במיטב כספם וזה עבר לרשות המעקל, בנק או חברת
ביטוח. אופנת גניבות הרכב, אף כי נחלשה לאחרונה (אגב, מעניין שהביטוח לא
הוזל במקביל...), עדיין מספקת די רכב גנוב לשוק, ורכישת רכב גנוב - גם אם
ללא ידיעה - היא בעיה יקרה וכואבת. לישראלי, שאינו פראייר של אף אחד, אין
בעיה מצפונית לסובב את מד האוץ ולא לדווח לקונה גילוי נאות על מצב הרכב
האמיתי.
 
אין כל פלא, שבתרבות כזו התפתח ענף לבדיקות רכב מיד שניה. בדיקת רכב
משומש הפכה למבצע בלשי - מכון לבדיקות רכב, בירורים אצל רשות הרישוי,
רשם המשכונות, לאחרונה גם מומלץ לגשת לפחח וצבעי רכב לבדוק את
השילדה והצבע.
 
חברות הליסינג, ההשכרה וסוחרי משומשות קראו את המפה ומנסים למכור
לקונה המבולבל מוצר "נקי" עם "מידע מלא". לכל אוטו הלבישו ניילונים "כמו
חדש" וצירפו "תיק טיפולים ובדיקות" . מציעים לך שם "רכב מיד ראשונה" .
 
הקניה הטובה ביותר היא תמיד ממי שאתה מכיר באופן אישי - וגם אז נא
לבדוק משכון ושיעבוד! שכן שמפנק את האוטו, קרוב משפחה שמעוניין להחליף
לדגם חדש - הם קהל היעד הטוב ביותר. כאן אתה מקטין את הסיכוי לרמאות
עד למינימום.
 
רכב מסוחרים ומגרשי טרייד-אין יש לבדוק בשבע עיניים, בדיוק כמו מאדם זר.
לקחת לבדיקה במכון, פחח וצבעי שאתם סומכים עליהם ולא על פי המלצת
המגרש - ולבקש לראות את תיק הטיפול של האוטו במוסך בו טופל לאורך כל
התקופה ברציפות. לא להתבייש להיות חשדן!

חברות ההשכרה והליסינג יודעות שהן מחזיקות במוצר נחות ולכן מציעות אותו
במחיר זול יותר.

זכור: רכב מחברת ליסינג איננו שונה מרכב מחברת השכרה! ההתעללות
במכוניות אלה, שמר ישראלי לא קנה בכספו הפרטי, ידועה לשמצה. זה
שהאוטו היה רשום על שם נהג יחיד לא אומר שהוא לא נתן אותו לסוף-שבוע
לחבר החייל של בתו. קראנו בעיתונות אודות מנכ"ל חברת היי-טק שהפך את
המאזדה 6 ליסינג "שלו" לרכב שטח וראינו בתצלומים את המאזדה האומללה
שקועה בבוץ עד הגג. כמות התאונות עם מכוניות אלה גבוהה הרבה יותר
מאשר מצבת הרכב בבעלות פרטית בישראל.

מרבית חברות הליסינג וההשכרה לא מבטחות את הרכב בביטוח מקיף.
התוצאה: הן מתקנות את הרכב במקום הזול ביותר והמהיר ביותר על מנת
להחזירו לשירות. רכב שלא מבוטח בחברת ביטוח, יחזור לכביש גם במצב עגום
ביותר, כזה שחברת ביטוח היתה מגדירה כ"טוטל לוס" - אובדן מלא.
ישנן חברות ליסינג, שמבצעות את הטיפולים השוטפים במוסך שבבעלותן.
התוצאה: בסוף תקופת האחריות אין כל ראיה שהרכב עבר את הטיפולים
כנדרש בספר הרכב. בנוסף, בדרך-כלל חברות הליסינג משתמשות בחלפים לא
מקוריים, כדי לחסוך בעלויות.

מיטב השמאים בישראל מעריכים כי רכב מליסינג תפעולי צריך להימכר ב- 12-
15 אחוז פחות מהמחירון הלאומי. על רכב מהשכרה אפשר להוריד גם  20
אחוז. לציבור מציגות חברות הליסינג מצגת של רכב שמור ודורשות 2-3 אחוז
פחות מהמחירון ולא יותר. קח בחשבון, שבעת שאתה תרצה למכור את האוטו
ליד שלישית - יורידו לך את מלוא ההפחתה!

אז מה נותר לנו? חברות הטרייד-אין של היבואנים. זה היום המקור הטוב השני
לאחר השכן או קרוב משפחה. הטרייד-אין לוקחים לרוב רק אוטו נקי מתאונות,
עם מעט ק"מ ויש להם בקרה על תיק הטיפול המלא במוסכי היבואן. קל לאמת
את הפרטים, האוטו נמכר לאחר טיפול ועם אחריות מסויימת. כמו כן, קיימים כל
היתרונות של רכישה מסוחר מוסמך ("שוק פתוח") בעת בעיה פלילית עם
בעלות הרכב.

מה באמת שווה "המחירון"?
מכונית משומשת אינה אגרת חוב או מטבע זר. אין לה שער יציג. בנק ישראל
והבורסה לניירות ערך לא עוסקים בסחר ברכב משומש.
 
כל "מחירון" נועד יותר לסייע למו"ל שלו מאשר לך.
היומרה לקבוע "מחיר שוק" של מכונית משומשת היא חסרת כיסוי. איש אינו
יכול לקבוע עבורך באיזה מחיר למכור או לרכוש מכונית. בהתחשב בדרך בה
מחירוני המשומשות נערכים, התייחס אליהם בזהירות ובחשדנות.

המחירון הלאומי בישראל הפך להיות שאיפה שמגשימה את עצמה. אם אתה
מוכר רכב רק לפי מחיר מחירון ונציג המחירון מתקשר אליך לשאול באיזה מחיר
תהיה מוכן למכור אותו, ואתה עונה - במחיר המחירון - איזה ערך יש לסקר?

משוק משוכלל של קונים ומוכרים, של ביקוש והיצע, הפכנו לשוק של הצמדה
למחירון. למרות זאת, ראינו שמכוניות מסויימות נסחרות גם  ב- 20 אחוז מעליו
או מתחתיו - והוא, משום-מה, לא משתנה! מוזר.

בשוק רכב חדש, שכשני-שליש מכלי הרכב שבו נמכרים לחברות ליסינג
והשכרה, מהי תרומתו של המחירון לפרטיים?

 לפי "המחירון", יש להוריד יותר אחוזים בקניית רכב מאדם פרטי עם עבר
מהשכרה, מאשר מקנייה ישירות מחברת השכרה! ניחוח מאוד מסויים עומד
מאחורי "מדיניות" תמוהה שכזו.

והערה אחרונה: מחירון-שמחירון, בסופו של דבר מחיר האוטו הוא מפגש
רצונות בין קונה ומוכר.

איך לבדוק אמיתות קילומטרז'?
בכל מכונית ניתן לטפל במד האוץ, גם במכונית עם צג דיגיטלי. הדרך הטובה
ביותר לוודא את הקילומטרז' היא לגשת למוסך המורשה בו טופלה המכונית כל
ימיה ולהוציא מהמחשב את תיק הטיפול. חייבת להיות התאמה מלאה!

אם מדובר במכונית ישנה שלא טופלה במוסך ברשת היבואן, נדרשת מידה
מסויימת של בלשות. אם פותחים את המנוע ניתן מייד להעריך את היקף שעות
העבודה שעבד על-פי כמות הפיח המצטבר בתאי- השריפה ומצבן הטכני של
מתכות בשחיקה, כמו טבעות צילינדרים, לאגרים, שסתומים וכו'.
סימני בלאי נוספים המעידים על קילומטרז' גבוה: גלגל הגה מבריק או מרופט,
ריפוד משופשף (ובעיקר מושב נהג שקוע), שטיחים בלויים, בולמי זעזועים
חלשים או נוזלים, צמיגים שחוקים, חלקי הגה ומיתלים בלויים, מיסבי גלגלים
רועשים.

זכור! קילומטראז' נמוך אינו ערובה לתקינות המכונית: נסיעות בינעירוניות
ארוכות עדיפות על נסיעות עירוניות קצרצרות, בהן המנוע לא מגיע
לטמפרטורת עבודה נאותה ומכללי התמסורת עובדים קשה יותר. גם מכונית
ששבתה זמן רב צריכה להדליק אצלך נורה אדומה: אחסנה ממושכת אינה
מיטיבה עם המכונית.

דו"ח בדיקה במכון: תעודת ביטוח או כסת"ח?
במכוניות שגילן 5 שנים ומעלה, מצב המכונית הופך להיות שיקול לא פחות
מהותי מטיב הדגם. על מצב המכונית אתה יכול ללמוד משלושה מקורות:
- בדיקה מכאנית במכון מיוחד
- בדיקת ספר הרכב
-    שיחה עם בעל הרכב.

בדיקה במכון בדיקה חיונית, אבל זהו השלב האחרון. לפני כן בקש מהמוכר
לעיין בספר הטיפולים. האם הטיפולים התקופתיים בוצעו במועד? האם נעשו
תיקונים מיוחדים? במכונית יד ראשונה או שניה, היעדרו של ספר טיפולים
מסודר חייב לעורר חשד: או שרוצים להעלים ממך מידע, או שהמוכר לא טיפל
כהלכה במכונית.

אם המכונית טופלה במוסך מרכזי או מורשה, אמור להיות בו מאגר מידע
ממוחשב לגבי כל מכונית המטופלת אצלו. בקש את הסכמת המוכר לעיין בתיק
זה. היזהר ממוסך שאינו מנהל רישום כזה. אם המידע שקיבלת מספק אותך,
נסה לחלוב מהמוכר כיצד השתמש במכונית.

דו"ח מכון הבדיקה משמש כסת"ח לקונה ואמצעי טוב להוריד מחיר. ריבוי
תביעות כנגד מכונים שטעו באבחון תקלות גרמו לכך, שהמכונים רואים צל
הרים כהרים ורושמים ציונים בינוניים לרוב. קונה נבון יעשה בכך שימוש טוב
לקבל מחיר טוב יותר על האוטו. יחד עם זאת, קיימת אחריות חוקית של המכון
כלפי הקונה לתקלות שלא הצליח לגלות - וזה כסת"ח ששווה את הפרמיה!

האם כדאי לקנות רכב עם פגיעה בשילדה?
לרכב נוסעים מודרני אין שילדה נפרדת מהגוף, כמו שיש ברכב שטח קלאסי או
בטנדר, אלא שילדה אחודה, המכונה "קונכיה". האוטו בנוי מתיבות המחוברות
זו לזו והמיתלים מתחברים ישירות או באמצעות "תת-שילדה". אל "שילדת"
הרכב מתחברים בהברגה או הדבקה משטחי מרכב (גוף) חיצוניים. בהגדרה
גסה, כל מה שמרותך הוא חלק מ"השילדה" וכל מה שמחובר בברגים הוא
משטחים חיצוניים ברי החלפה.

בתכנון של רכב מודרני בעל שילדה אחודה יש פיזור עומסים של הכוחות
הפועלים בזמן תאונה לכל כיוון ("ספיגת אנרגיית הפגיעה"). זו הסיבה שאוטו
מודרני נראה זוועה אחרי מכה חלושה יחסית, שפעם היה מספיק "ליישר
טמבון". זה מחיר הקדמה הטכנולוגית שמטרתה לשמור על חיי היושבים ברכב.

אם נפגעת השילדה, הדרך העיקרית להחזירה למצבה המקורי היא על-ידי
מתיחת/משיכת המתכת בחזרה למקומה הקודם. המתכת לעולם לא תהיה
כמקודם אך המטרה היא להחזיר את חיבורי המיתלים בחזרה למידות
המקוריות. פחח מקצועי עושה זאת על-ידי חיבור הרכב למתקן ג'יג עם מידות
על-פי הספר בנקודות המיועדות לכך על תחתית הרצפה ומודד את המרחקים
באמצעות מכשיר עם קרן לייזר. היצרן מאפשר טולרנסים לפעולה זו ותיתכנה
גם טעויות מדידה.

פגיעה בשילדה שלא הוחזרה למידות המקוריות, פוגעת בביצועי הרכב
המקוריים והיא עלולה להיראות לעין באמצעות שחיקה לא אחידה של צמיגים,
בלאי מואץ של מיתלים ואפילו במבט לא מקצועי ניתן להבחין לפעמים ברכב
הנוסע "על העוקם" כתוצאה מפגיעת שילדה. כנף או חלק המתברג על השילדה
אפשר להחליף בחדש או משומש - פגיעה בשילדה לעולם לא תחזור למצב
המקורי
ולכן סובל הרכב מירידת ערך.
אם אתם מחפשים רכב משומש ואותר צל צילו של חשד לפגיעת שילדה - אל
תיגעו באוטו הזה: לעולם לא תדעו מה היה גודל הנזק - והשיטות להסוואתו על-
ידי הפחחים מאוד מתוחכמות...
 
אם בעל הרכב טוען שהפגיעה היתה מינורית, תדרשו לראות את התצלומים
שצילם השמאי, את הדו"ח המקורי, תיק מפורט במוסך מורשה של היבואן
שבדק וקבע את המתיחות שיש לבצע ושהכל בוצע על הג'יג עם הכלים והמידות
שיש אצל היבואן. לעיתים דרוש גם אישור טכניון או מכון התקנים לביצוע עבודה
על שילדה. אל תסמכו על בדיקת המכון וקחו את המכונית לפחח רכב מקצועי
שאתם סומכים עליו לבדיקה נוספת!

תיקון "קצה שילדה" אינו מונח מספק וצריך לבדוק האם לא זז שום דבר במידות
הרכב בצד השני. לבסוף, קחו בחשבון שגם הקונה מכם יבקש לקבל את כל
המידע ולהיות משוכנע ש"הכל בסדר" .

מי משלם אגרת העברת בעלות?
הקונה משלם את אגרת העברת הבעלות אך על המוכר מוטלת החובה החוקית
לוודא את ביצוע העברת הבעלות תוך 10 ימים מיום ביצוע העסקה. סיכמתם?
קיבלת מזומנים ביד? היכנסו מייד לבית הדואר ובצעו את הפעולה הפשוטה
ללא דיחוי.

טיפים?
- הישמר ממכונית שצויידה בצמיגים זולים, שהריפוד המקורי שלה מוסתר
בכיסויים ושגופה מעוטר בסטיקרים וניקלים.
- כדאי להיזהר מאוד מ"קיטים" לשיפור המנוע.
- "תוספות" שוות רק ברכב חדש: אל תניח לפיתויים נוצצים, כמו מערכת
סטריאו או סאנרוף, להסיט את תשומת ליבך מהעיקר.

טיפול ותחזוקה

האם רכב חדש צריך הרצה?
למה צריך הרצה וכמה שמן אוכל מנוע חדש?
מוסך מרכזי? מורשה? היכן לטפל ברכב?
מירווחי טיפולים: המלצת היצרן, היבואן או המוסכניק?
מה ההבדל בין סוגי הטיפולים?
מהן הזכויות לתיקון במסגרת אחריות?
מה עושים עם ספר/מחשב טיפולים?
לחץ אוויר בצמיגים: גבוה או נמוך?
מה פירוש הסימנים על דופן הצמיג?
זוג צמיגים חדש - מלפנים או מאחור?
האם להצליב גלגלים - ואיך?
האם היבואן מכבד אחריות לרכב בייבוא אישי?
האם ומתי מחליפים ממיר קטליטי?
איך שומרים על הצבע?
איך מסירים כתמים מהצבע?
כיצד מנקים את הרכב?
האם יש סכנה במכונות רחיצה אוטומטיות?
איך לטעון מצבר עם כבלים?
למה לא כדאי לבדוק ולתחזק בשיטת 'עשה-זאת-בעצמך' ?
מה לבדוק בתחנת הדלק?
איזה אוקטן ואיזה תוסף?
האם הדלק בכל החברות באותה איכות?
מדוע משחיר השמן (והאם זה בעייתי)?
איזה שמן? להשתמש בתוספים?
איזה נוזל קירור ואיך למנוע אבנית?
מתי להחליף רצועת תזמון?
איזה טיפול דורש מזגן?
האם לחמם מנוע בטרם נסיעה?
חום מנוע - משתנה או קבוע?
האם מומלץ להעביר לניוטראל ברמזור?
איך מנטרלים כרית אוויר לנוסע?

 

האם רכב חדש צריך הרצה?
ישנה אגדה, המסופרת באולמות התצוגה של יבואני הרכב בישראל, ומועברת
מדור מציגים אחד למשנהו. לפי אותה אגדה, יצרני הרכב מבצעים 'הרצה
מכנית' על קו הייצור ולכן האוטו פטור מהרצה!
כמובן שבאגדה זו אין שמץ של אמת. כל מי שרוכש רכב חדש חייב לבצע
הרצה בהתאם להמלצת היצרן בספר הרכב המקורי, המצורף למכונית.
ההמלצה, אלא אם נכתב שם אחרת, היא לנהוג 1,500 ק"מ עם לא יותר משני
נוסעים, להשתדל שלא לעבור 4,500 סל"ד ולהעביר הילוכים בעדינות.
על הנהיגה להתבצע בתנאי דרך מגוונים: לא רק בעיר ולא רק בכבישים
בינעירוניים. מומלץ לבדוק מים ושמן כל 500 ק"מ. אזהרה: ב- 200 הק"מ
הראשונים הבלמים והצמיגים אינם במיטבם - יש לנהוג בזהירות מירבית!
 
כדאי לנצל את תקופת ההרצה להכרת כל מערכות הרכב על בוריין, בצמוד
לספר הרכב המקורי.

למה צריך הרצה וכמה שמן אוכל מנוע חדש?
בימיו הראשונים, חלקי המנוע עדיין לא מותאמים באופן מושלם. מטרת ההרצה
היא לייצר את ההתאמה הנ"ל באופן מעודן ומדורג.
בדרך-כלל, צריכת השמן תהיה ביחס הפוך לאיכות והתאמת חלקיו הנעים של
המנוע.

ןעכשיו להסבר המפורט:
כשמסתכלים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני על משטח מתכת מלוטש, רואים
שהוא לא חלק. המשטח נראה כמו פני המאדים - קניונים, סלעים והרים. כאשר
שני משטחי מתכת 'מלוטשים' ינועו זה על זה ייגרמו כתוצאה מכך חיכוך, חום
והתכה של המתכת.
לשם כך נוצרה מערכת השימון במנוע. תפקיד מולקולות השמן להוות מעין מזרן
מגן בין המשטחים - הם נעים זה על זה אך בשום פנים ואופן אין מגע פיזי
ביניהם.
בחום גבוה מאוד או בעקבות עבודה ממושכת ללא החלפת שמן בזמן, גם
מולקולות אלה עלולות להיפרד ואז השמן מאבד מצמיגותו, נוצר המגע המתכתי
ו'נתפס' המנוע.
אך תפקידה העיקרי של ההרצה אינו הגנה ארוכת טווח על הלאגרים - אותם
תותבים שמצויים בגל-הארכובה ובגל-הזיזים - אלא דווקא בצילינדרים. על
תנועת הבוכנה בתוך הגליל אין הגנת שימון בלחץ גבוה: יש בעיקר הזרקה של
שמן מתוך הטלטל על דפנות הגליל וקיים איטום של המירווח שבין הבוכנה
לגליל באמצעות טבעות מתכת קפיציות.
קיימות כמה טבעות: השטוחות, שתפקידן לאטום והגליות, שתפקידן להחזיר
שמן. כלומר, הבוכנה נעה בתוך הגליל נוגעת-לא-נוגעת בדפנותיו והטבעות
אוטמות את יתרת המירווח. לאטימה מושלמת נדרשת התאמה של המשטחים,
חיכוך עדין ככל שאפשר אלה מול אלה עם שימון טוב עד לאטימה אופטימלית.
על כן ממליצים היצרנים לא להאיץ במכונית כשהיא קרה, לא לעבור 4,500
סל"ד על מנת שלא ייווצר חום, לא להעמיס על המנוע בעליות קשות או עם
משא רב, לפחות 1,000 עד 1,500 ק"מ. זה הזמן הנדרש להתאמת המשטחים
זה לזה ולבניית פיח על הטבעת העליונה, שיסייע באטימה.

היצרנים גם נותנים התראה לגבי האפשרות שצריכת השמן תהיה גבוהה
בתקופה זו עד להתייצבותה. צריכת השמן היא  בעיקר אותה כמות שמן
שתישרף עקב מעבר שמן לתוך תאי השריפה.
היצרנים מתריעים בדרך כלל על ייתכנות לצריכה של כחצי ק"ג שמן ב- 1,000
ק"מ. לכן חשוב בתקופת ההרצה לבדוק שמן בתכיפות גבוהה ולהוסיף לפי
הצורך.

מוסך מרכזי? מורשה? היכן לטפל ברכב?
בתקופת האחריות חייבים במשטר טיפולים אדוק הנכפה על-ידי היצרן ונציגו
בישראל, אחרת מובטחות צרות צרורות בעת תביעה במסגרת האחריות!

הממונה על ההגבלים העסקיים מאפשר לקבל שירות בכל מוסך מורשה אחר,
שעונה על תנאי השירות של היצרן. ואולם, נראה כי חסכון לכאורה בעלויות
עלול להיות בעוכרי בעל הרכב. היצרן לא מחוייב לסידור החדש והוא עלול
לסרב לתביעה במסגרת האחריות במידה שלא יוכח לשביעות רצונו שהרכב
טופל על-פי הנחיותיו המפורשות. על כן, לפחות בתקופת האחריות מומלץ
בחום על טיפול מסודר במוסכי הרשת המורשים של היבואן.
 
גם בתום תקופת האחריות לא תמיד כדאי לעבור למוסך מורשה אחר. הסיבה:
מוסך מורשה ברשת מעודכן בפרסומי היצרן, יש לו מכשור בדיקה/תיקון ייעודי
שלאחרים אין והחשוב מכל - יש לו יחסי עבודה עם היבואן, הוא מעוניין לשמור
עליכם כלקוחות ולכן יפעל עבורך כשתדלן אצל היבואן במידה שתהיה לכם
בעיה טכנית גם לאחר תום תקופת האחריות הרשמית.

מירווחי טיפולים: המלצת היצרן, היבואן או המוסכניק?
כמו כל נוהל - מותר רק להחמיר, אסור להקל ללא אישור בכתב!
בתקופת האחריות, הוראות היבואן הן הקובעות. פשוט לא כדאי להתחיל
להתווכח בטלפון ובכתב עם פקיד שירות בחו"ל. הפער לא כל כך משמעותי
ולפעמים יש חוכמה רבה ונסיון מקומי מאחוריו. דוגמה: קיצור מירווח הטיפולים
בגלל תנאי האבק בישראל. לאחר תקופת האחריות, מוצע להיצמד להוראות
היצרן. מוטב להתעלם מעצות מחברים, מוסכי מדרכות ומוסכניקים שלא ברשת
היבואן.
תזכורת: להחתים את ספר הטיפולים בתום כל טיפול.

מה ההבדל בין סוגי הטיפולים?
אגדת אולמות תצוגה נוספת גורסת, ש'האוטו שלנו צריך טיפול כל 30,000 ק"מ
בלבד' . בדרך-כלל, האותיות הקטנות משלימות: 'או שנה - כל הקודם' . אחרת,
מי שמבצע 30,000 ק"מ עירוניים ב- 3 שנים לא ייכנס למוסך לביקורת במשך 3
שנים - וזה לא הכי נבון...

המושג טיפול 10,000 כבר לא קיים במכונאות מודרנית. מדברים על בקרה
תקופתית
. חלפים מחליפים היום על-פי צורך ושחיקה רלוונטית ולא על-פי לוח
השנה.
בעקרון, ספרי התחזוקה המקוריים מגדירים שני סוגים של טיפולי בקרה - קטן
וגדול. אצל חלק מהיצרנים, המדובר במירווח שנתי ואצל אחרים
בדו-שנתי.
טיפול בקרה קטן כולל בדרך-כלל החלפת שמן ופילטר שמן, בדיקה בעין של
תחתית הרכב, חופש בסרן קדמי והגה ומבט על הבלמים.
טיפול בקרה גדול כולל החלפת שמן ופילטר שמן, פירוק גלגלים לבחינה מקרוב
של מערכות הבלמים, בדיקת פילטר אוויר, רצועות ומצתים והחלפתם לפי צורך.
לטיפול הבקרה הגדול מתווספים מועדי החלפה של חגורות תזמון, שמן גיר,
נוזל בלמים וכו' ועל כן הוא יקר יותר. בכל טיפול יש לוודא ביצוע אנליזה
ממוחשבת של מערכות ניהול מנוע (וגיר אוטומטי, אם יש). חובה להחליף נוזל
בלמים כל שנתיים.

מהן הזכויות לתיקון במסגרת אחריות?
הקפדה אדוקה על משטר טיפולים 'לפי הספר' בתקופת האחריות אמור
להבטיח טיפול הוגן ומהיר במקרה של תביעה לתיקון במסגרת האחריות.
במהלך תקופה זו כדאי להיות נודניק בלתי נלאה ולהתלונן על כל דבר, אפילו
אם עלול להיראות שטותי.

התלוננתם וזכיתם לתשובת מריחה? חזרו על התלונה בכתב ושמרו העתק. לא
מזיק גם לנהל רישום של התשובות בע"פ. כל תיעוד כזה יעזור לדרוש תיקון
חינם לאחר תום תקופת האחריות - אם ניתן יהיה ליחס את התקלה לתלונתה
המקורית.

העקרון הוא, שהיבואן מבצע תיקון אחריות ללא כל טרוניה אם הוא מאמין
שבאפשרותו לדרוש החזר מהיצרן. לרוב, היבואן משדר ללקוח חוסר רצון
להיענות לתביעה כאשר הוא עצמו מרגיש לא נוח איתה מול היצרן.
בתביעות חריגות, היבואן עורך בדיקה מול היצרן ומבקש ממנו אישור לתיקון.
ללא אישור כזה, נדיר שהלקוח יקבל את התיקון חינם. למרות זאת, יחסים
טובים עם בעל מוסך מורשה עשויים לחולל ניסים אצל היבואן וניתן להגיע
להסדר מיוחד, לשביעות רצון כל הצדדים.

האמת היא, שלא תמיד הלקוח צודק. הישראלי הרי לא פראייר, ושיטת 'מצליח'
תמיד בפעולה. אבל אם מדובר בנזק, שלהערכת מומחה בעל הסמכה (שמוכן
להעיד על כך בבית-משפט) נגרם לך באחריות היצרן/היבואן/המוסך, זו דרך
הפעולה המומלצת:
א. פנו בכתב ליבואן עם תיאור תמציתי ודרישה לתיקון או החלפה.
ב. פנו בכתב ליצרן, עם העתק ליבואן.
ג. גשו לקבל הערכת נזק ממומחה שיהיה מוכן להעיד (בתשלום) בבית-משפט.
ד. שלחו את החומר לאיגוד יבואני הרכב, עם העתק ליבואן ולמשרד התחבורה.
ואם כל זה לא עזר - היעזרו בעורך-דין למילוי תביעה בבית-משפט לתביעות
קטנות עם כל החומר שבידכם. מאחר שבבית-משפט זה שני הצדדים לא יהיו
מיוצגים על-ידי עורך-דין והשופט מחוייב לשמור על זכויותיכם המשפטיות, רוב
הסיכויים שהעניין יסתיים בפשרה עוד לפני המשפט.

מה עושים עם ספר/מחשב טיפולים?
מרבית המוסכים המורשים ממוחשבים וספר הטיפולים שלך נראה ברשת. בכל
זאת, מומלץ לנהל גם רישום ידני בצמוד לספר, כי לא תמיד זוכרים מה בוצע
בטיפול האחרון, מתי הוחלפה חגורת טיימינג וכו' - ולפעמים החבר'ה מתעצלים
לגשת למחשב לבדוק...

זכרו! ספר טיפולים מסודר וחתום בקפידה (עם כל החשבוניות!) יכול להוסיף
לכם כ- 5 אחוז לערך האוטו לכשתרצו למכור אותו (וזו גם הוכחה מצויינת
לאמיתות הקילומטרז' שמורה מד האוץ).

לחץ אוויר בצמיגים: גבוה או נמוך?
פעלו על-פי הוראות היצרן והאמור בספר הרכב המקורי. בכל מכונית מודבקת
מדבקה עם הלחצים המומלצים לפי העומס, בדרך-כלל על מפתן הכניסה או על
דלתית טנק הדלק.

לחץ אוויר נכון חוסך כסף ותורם ליכולת הדינמית. יש לבדוק אותו לפני הנסיעה,
כשהצמיגים קרים, ועדיף עם מד-לחץ פרטי ואיכותי. באחד מדו"חות מבקר
המדינה נקבע שחברות הדלק מצפצפות על תקינות מכשירי הניפוח/מדידת לחץ
בתחנות. לאחרונה חל שיפור במצב עם התקנת מדי-לחץ דיגיטליים בחלק
מהתחנות.
 
לחץ אוויר גבוה טוב מבחינה דינמית (אחיזה, ניהוג, ביצועים, צריכת דלק) , לא
טוב לנוחות ומקצר את חיי הצמיג ('גבוה' בתחום המותר על-ידי יצרן הצמיג) .
לחץ אוויר נמוך טוב לנוחות, גרוע מבחינה דינמית ומקצר את חיי הצמיג. טעות
נפוצה היא, שצמיג בעל לחץ נמוך אוחז טוב יותר הודות להגדלת שטח המגע
עם הכביש. שוב, טעות: צמיג לא מנופח כהלכה נמרח על הכביש במקום
להיאחז בו.

שינוי לחץ האוויר בזוג צמיגים אחד, קדמי או אחורי, משנה את איפיוני
התנהגות המכונית: לחץ גבוה מאחור מפחית היגוי-יתר, לחץ גבוה מלפנים
מפחית תת-היגוי (ע"ע מילון) .

מה פירוש הסימנים על דופן הצמיג?
כל הנתונים הרלוונטיים (יצרן, מידה, מוצא, תאריך ייצור, לחץ מירבי, מהירות,
עומס וכו') מופיעים על דופן הצמיג.
דוגמה: צמיג במידה185/65VR14
המספר 185 פירושו רוחב הסוליה, במילימטרים
המספר 65 מבטא את היחס בין גובה הדופן ורוחב הסוליה, באחוזים
האותיות VR פירושן מהירות מירבית 210 , בקמ"ש
המספר 14 מפרט את קוטר החישוק, באינצ'ים.

כשאתם מחליפים צמיגים, ודאו שמידות הצמיג החדש זהות למקורי ושקודי
המהירות והעומס זהים או טובים יותר.

זוג צמיגים חדש - מלפנים או מאחור?
אך ורק מאחור - ולא משנה אם זו הנעה קדמית או אחורית (במכוניות הנעה
כפולה קבועה מומלץ להחליף את כל הארבעה יחד, אבל אם זה לא מתאפשר
עדיין תקף הכלל לפיו, החדשים רק מאחור).

האם להצליב גלגלים - ואיך?
המונח 'הצלבת גלגלים' לקוח מתקופת הצמיגים עם ריבוד הניילון. במכונית
מודרנית עם צמיגים רדיאליים לא מומלץ להצליב גלגלים. בכל מקרה - פעלו
על-פי המלצת היצרן בספר הרכב. חלקם שולל החלפה בכלל ואחרים ממליצים
על החלפה בין קדמיים לאחוריים באותו הצד. בכל מקרה - זכרו לשנות את
לחצי האוויר בהתאם.

האם היבואן מכבד אחריות לרכב בייבוא אישי?
לכל יצרן יש אחריות בינלאומית והענקתה ליבואן אישי אינה מותנית ברצונו
הטוב של היבואן. אם מדובר בדגם המיובא ביבוא סדיר, אין בעיה: משרד
התחבורה יחייב אותו להעניק אחריות. אם מדובר בדגם שלא מיובא לישראל
תזדקקו, לעיתים תמורת תשלום, לאישור בכתב מהיבואן או ממוסך מורשה בו
יצויין שהוא מוכן לתת שירות ואחריות לאוטו. אישור זה נדרש כדי לקבל רשיון
יבוא. הבעיה - היבואן יתן לכם את האישור רק אם האוטו כבר בישראל... עכשיו
נניח שלא ירצה לתת לכם, מה תעשו? תייצאו אותו חזרה?

האם ומתי מחליפים ממיר קטליטי?
אורך חיים ממוצע לממיר קטליטי הוא 8 שנים. חייו יכולים להתקצר משמעותית
אם תשתמשו בדלק המכיל עופרת או אם תוסיפו תוסף דלק 'מגביר אוקטן'
המכיל עופרת. בעת הטסט בודק הבוחן על-פי חוק את מאפייני זיהום האוויר
של מכוניתכם. אם המקור הוא הממיר - חובה עליכם להחליפו בחדש.

איך שומרים על הצבע?
כל אחד יודע שמכונית נראית כפי שהיא מטופלת. גם מי שלא נוהגים לפנק את
מכוניתם ('אני לא עבד של האוטו - הוא צריך לשרת אותי'), יודעים זאת ועל כן
יכניסו את המכונית להברקה ערב מכירתה. אבל את תוצאות ההזנחה בת
השנים רואים תמיד. אין דרך טובה יותר לאיתור בעיות באוטו אלא אם כן אתם
'מתעסקים' איתו. את כל נזילות מים/שמן/דלק, את הפאנצ'רים, החגורות
הנפרמות וכו' תמיד מגלים בעת השטיפה השבועית. מי שלא מתבונן - לא
רואה!

קרינת השמש בישראל מאוד חזקה והיא עושה שמות בצבע, בגומי ובפלסטיק.
ההגנה הטובה ביותר היא חנייה בחניון מקורה, לא תחת עצים! אם אין כזו
בנמצא - לכסות את האוטו בכיסוי אטום.

בעיה אחרת ומקור לכתמים, הנראים בעיקר על צבע לבן, היא הגשם החומצי:
בלילות טל, פליטת המזהמים מארובות בתי הזיקוק ותחנות הכוח מתערבבת
עם טיפות הטל, מתיישבת על הצבע - והחומצה מתחילה לעבוד על הצבע
ולחורר אותו.
מי שחונים במקומות מועדים, כמו הקריות, אשדוד וצפון תל-אביב, מוטב
שלאחר לילות שטופי טל ינגבו את הרכב עם ג'ילדה רטובה.

על צבע הרכב ניתן להגן מהשמש ומזיהום בעזרת תכשיר המכיל הגנה נגד
קרינה אולטרא-סגולה ובעל יכולת אטימת צבע, כגון טפלון או חומר אקרילי אחר
להגנה מפני הפרשות עצים, ציפורים וונדאליזם אנושי. טיפול כל חצי שנה
יבטיח נפלאות, ועם החומרים החדשים המוצעים היום בשוק הביצוע קל.

איך מסירים כתמים מהצבע?
ניתן לנסות להוריד כתמים על הצבע החיצוני בעת השטיפה השבועית. אם
הכתם עקשן - נסו באמצעות חומר ההברקה שאתם משתמשים בו בטיפול
החצי-שנתי. אם גם זה לא יעזור - דללו נפט במים ונסו בעדינות. לא הצלחתם
להסיר את הכתם - פנו לעזרת צבעי רכב.

כיצד מנקים את הרכב?
שטיפה חיצונית מומלצת פעם בשבוע, באמצעות צינור עם ברז קפיצי מותקן
בקצהו (לחיסכון במים). שטוף את האוטו מלמעלה לצדדים ולמטה. אסור
להתיז מים על הצמיגים!
סבנו את המשטחים עם שמפו טוב בעזרת ספוג רך
או סמרטוט מיקרופייבר. בתקופת החורף יש לשטוף מדי פעם את הספוג מחול.
שטפו את הקצף במים מלמעלה לצדדים ולמטה. יבשו את האוטו באמצעות
מטלית גומי (ג'ילדה יפנית) על המשטחים, מפתחי הדלתות ומרזבי המים בתא
המטען. את מטלית הגומי יש לשטוף מחול ולסחוט היטב במעבר ממשטח
למשטח.

ניקוי פנימי מומלץ לפחות פעם בשבועיים, רצוי באמצעות שואב אבק ביתי רב
עוצמה: השואבים הקטנים לרכב פשוט חלשים מדי. להוציא ולנער את
השטיחים. לנגב את כל משטחי הפלסטיק באמצעות מטלית גומי לחה - וזהו!
מעת לעת מומלץ לנקות חלונות, במיוחד בחורף, עם תכשירים ביתיים לניקוי
שמשות. אין להשתמש ב'ספריי דאווין' למיניהם כי חלקם עלול להמיס את
משטחי הפלסטיק. גם הברק שישתקף בחלון הקדמי אינו בטיחותי.

האם יש סכנה במכונות רחיצה אוטומטיות?
לא מומלץ להתקרב למכונות הרחיצה האוטומטיות ותמיד יש להעדיף שטיפה
ידנית. המטליות המסתובבות של מכונות השטיפה צוברות במשך הזמן חול והן
פועלות על משטחי הצבע כמו נייר זכוכית. גם המטאטאים בהם נהוג לעשות
שימוש לסיבון המשטחים צוברים חול וגורמים לשריטות. המכונות גם עלולות  
לגרום לתלישת אנטנות, מראות ופסי הגנה מצידי הרכב. אם נגרם לכם נזק
במכונת שטיפה, לא תמיד יש עם מי לדבר על פיצוי.

איך לטעון מצבר עם כבלים?
ראשית דבר, מנוע הרכב התורם חייב לפעול.
הבעיה העיקרית היא, איך לחבר את הכבלים במכוניות.
ראשית, הביטו בספר הרכב, בו ישנן הנחיות מפורטות לגבי נקודות החיבור
וסדר הפעולות הנדרש על מנת להימנע מפיצוץ המצבר הנטען. כן, הבעיה אינה
נזק למחשב או לאלטרנטור אלא אפשרות להתפוצצות גזים, שנפלטים ממצבר
לקוי.
עם כל הכיסויים הפלסטיים במכוניות החדשות, לא תמיד רואים את המנוע
והחיבורים ועל כן יש חשיבות רבה לזהות את נקודות החיבור על פי השרטוטים
בספר הרכב.
להלן סדר הפעולות:
א. שני המנועים כבויים.
ב. לחבר פלוס מהרכב התורם למצבר הנטען.
ג. לחבר מינוס מהמצבר התורם אל נקודת מתכת במנוע הנטען, הרחוקה ביותר
מהמצבר הנטען - וזאת על מנת למנוע קצר חשמלי, שעלול לגרום לפיצוץ
הגאזים.
ד. להתרחק מאיזור המנועים.
ה. להניע רכב תורם.
ו. להניע את המנוע הנטען.
ז. לפרק את הכבלים בסדר הפוך.

למה לא כדאי לבדוק ולתחזק בשיטת 'עשה-זאת-בעצמך' ?
ברכב מודרני אין יותר 'תחזוקה עצמאית' ! אין כמראה עיניים: בשטיפה
השבועית בחנו בעין את האוטו מסביב ונסו לגלות שריטות חדשות, פגמים
בצמיגים, הרימו מכסה מנוע והביטו על החגורות, מים, שמן, מצבר, נוזל
בלמים, מי ניקוי שמשות ונסו לאתר נזילות במנוע ומתחתיו. מצאתם? רוצו
למוסך! לפעמים, גילוי מוקדם יחסוך לכם הרבה כסף.

מה לבדוק בתחנת הדלק?
אם יש דבר שיכול להוציא נהגים מדעתם הרי אלה אותם נודניקים המבצעים
'טיפול עשרת-אלפים' ליד עמדת התדלוק. נהג המטפל במכוניתו באופן קבוע
לא צריך לבצע בתחנת הדלק דבר פרט לתדלוק. כל השאר - נא לזוז הצידה
לעמדת מילוי אוויר.
ובכל זאת - אם אתם בנסיעה ארוכה, עצרו ליד משאבת האוויר ובחנו את
הצמיגים לאיתור נקר או פגמים, מים, שמן, נוזל בלמים, נזילות ופגמים אחרים
נראים לעין על חגורות המנוע, נקו שמשה קדמית וסעו לשלום.

איזה אוקטן ואיזה תוסף?
היצמדו להוראות היצרן בהמלצתו על אוקטן הדלק. ההמלצה רשומה, בספר
הרכב ו/או בדלתית מיכל הדלק בנוסח 'מינימום אוקטן... ' (אם רשום 95/98 -
בחרו בדרגה אחת גבוהה יותר). בעקרון, אם יחס הדחיסה במנוע נמוך
מ- 9.5:1 ניתן להסתפק באוקטן 95 . אם יחס הדחיסה עולה על 10:1 , מומלץ
לעבור לאוקטן 98 . יש מחשבי ניהול מנוע שיכולים לאתר את מספר האוקטן
הנמוך ולאחר את ההצתה בהתאם למניעת צלצולים, אבל תיאום כזה עלול
לפגוע בביצועים ובצריכת הדלק. קראו בעיון את ספר הרכב בנושא.

הדלק בישראל השתפר בשנים האחרונות אך איכותו לא אחידה בין הספקים
והתחנות, הוא מגיע מלוכלך למיכל הדלק שלכם והוא עדיין מכיל שרף הפוגע
במזרקים וסותם אותם. כל תוספי הדלק ומתגברי האוקטן למיניהם הם לוקשים
הנמכרים לציבור; הדלק בתחנה אמור להכיל את כל התוספים הנדרשים לפי
התקן הישראלי.

יחד עם זאת, מומלץ מאוד להוסיף תכשיר לניקוי המזרקים אחת ל- 2,000
ק"מ וזאת מיומו הראשון של האוטו החדש. משווקים בישראל שני מוצרים
שלגביהם קיים ניסיון מצטבר חיובי: LM הגרמני ו- BG-K40 האמריקאי.
המוצר הגרמני ניתן להשגה לטיפול שוטף כל 2,000 ק"מ ולטיפול אגרסיבי כל
10,000 ק"מ. האמריקאי ניתן להשגה רק לטיפול אגרסיבי כל 10,000 ק"מ.
תכשיר כזה דואג לכך שהמצתים יישארו נקיים, האינג'קטורים לא ייסתמו ויהיה
פחות פיח בתאי השריפה.

האם הדלק בכל החברות באותה איכות?
הדלק היוצא היום מבתי-הזיקוק הוא באיכות זהה כי מערבבים את הדלק
מחיפה עם זה שמגיע מאשדוד (פעם הדרומי היה באיכות טובה יותר).
סונול מייבאת את האוקטן 99 שלה מחו"ל. בשעתו היא פירסמה, שאיכות הדלק
שלה טובה יותר בשל התוספים ואחוז גופרית נמוך מהסטנדרט הישראלי. דלק
מפרסמת שה'דרגון' שלה מתוסף יותר. לא ידוע על בדיקה אובייקטיבית
שבוצעה לבחינת טענות אלו.
לעומת זאת, איכות הדלק שמגיע אל המיכל שלכם אכן תלוייה במצב המיכלים
בתחנה שבה אתם מתדלקים. אם המיכלים מלאים בטינופת, שמן, סולר ומים -  
כל זה עובר גם אל הטנק שלכם.
ההמלצה היא להיצמד לתחנת דלק מוכרת מנסיונכם האישי במסלול הנסיעה
העיקרי שלכם, כל עוד אין לכם בעיות במערכת הדלק. אם צצות בעיות - מייד
להחליף תחנת דלק.

מדוע משחיר השמן (והאם זה בעייתי)?
תפקיד השמן במנוע הוא להקטין את השחיקה ולספח אליו את תוצריה ואת
הפיח מהשריפה לכיוון הפילטר. שמן שחור, אם כן, הוא שמן שמבצע את
תפקידו בנאמנות. שמן המשחיר מאוד מייד עם החלפתו מעיד על בעיות, כגון
דליפה בתאי השריפה לאגן השמן או תערובת דלק עשירה מדי.

איזה שמן? להשתמש בתוספים?
היצמדו להוראות היצרן ונציגו בארץ! היצרן מתאים למנוע את סוג השמן
והצמיגות הנדרשת בהתאם לתנאי העבודה של המנוע.

אם אין הנחיה מפורשת של היצרן - אסור להוסיף שום תוסף לשמן! השוק
עמוס בלוקשים בנושא זה ו'תערוכות הרכב' בישראל עמוסות בשרלטנים עושי
נפלאות בנושא. שמן מודרני מכיל את כל התוספים שהמנוע זקוק להם.

איזה נוזל קירור ואיך למנוע אבנית?
שוב, היצמדו להוראות היצרן. בעקרון, המערכות כיום סגורות ואינן דורשות כל
טיפול. החומר המוסף למי הקירור מכיל מונעי קורוזיה, מונעי קפיאה וחומר
להעלאת נקודת הרתיחה של המים. בעת טיפול במוסך מורשה הוא יוסיף מים
ונוזל על-פי הוראות היצרן.

לעת צרה, מוצע להחזיק בתא המטען מיכל תוסף או תמיסה מוכנה לכל צרה
שלא תבוא. היה ונתקעתם בדרך עם פריצת מים ואתם ליד תחנת דלק, ניתן
לרכוש מיכלים עם תמיסה מוכנה. נתקעתם בדרך וכל מה שיש לכם זה מים
מבקבוק או מי ברז, מלאו בלית ברירה את מה שיש. בכל מקרה, מהרו אחר כך
למוסך, שם לאחר הטיפול ירוקנו את המערכת וימלאו מחדש כנדרש. אל תיסעו
עם מים ללא תוסף יותר מהזמן הנדרש להגיע עד למוסך למחרת: סגסוגות
המתכת המודרניות במנועים מאוד רגישות לקורוזיה ואבנית.

לתשומת לבכם, בשנים האחרונות עברו היצרנים לנוזל קירור לכל החיים. נוזלי
הקירור החדשים הם בצבע ורוד/אדום.
בשום פנים ואופן אסור לערבב נוזל ורוד/אדום עם נוזל קירור כחול (נוזל יעיל
לתקופה של עד 4 שנים).
המדובר בחומרים שיוצרים ריאקציה כימית שעלולה לתקוף את האלומיניום.
לאיתור הטעות - יתחלף צבע הנוזל לחום!
הנוזלים הירוקים, שנמכרים בזול בכל מקום, מתאימים אך ורק למנועים
המיושנים. אם יש ספק - תתייעצו עם המוסך.
אל תאפשרו למתדלק לשפוך שום חומר לרדיאטור שלכם.
בעת צרה - מוטב למלא מי ברז מאשר חומר בלתי מוכר.

אזהרה! מים מזוקקים (במוסך, לא בבית-מרקחת) טובים למילוי המצבר. למצנן
הם ראויים לשימוש רק בתוספת התוסף המתאים. גם מים מינרליים אינם
תחליף לנוזל קירור.

מתי להחליף רצועת תזמון?
שוב, רק לפי הוראות היצרן. לעיתים היבואן מקצר את המועדים לאור נסיון
מצטבר בשטח. אי החלפת רצועת תזמון במועד עלולה לעלות ביוקר רב
במנועים בהם יש חפיפה בין השסתומים לבוכנה. בכל טיפול בקרה גדול נהוג
להביט בחגורה לאיתור פגמים במרקם הגומי. מועדי ההחלפה תלויים בנסועה
ובמועד - כל המוקדם שביניהם.

איזה טיפול דורש מזגן?
בעקרון, אין כל טיפול למזגן, שהוא מערכת סגורה. יחד עם זאת, בתקופת
החורף מומלץ להפעיל את המזגן מעת לעת על מנת למנוע היתפסות המדחס
או התייבשות. במערכות הישנות ניתן לאתר דליפות באמצעות עינית המיועדת
לכך. במערכות החדשות אין אמצעי בקרה כלשהו.

בעיה נפוצה העלולה להתפתח היא ריח רע הנודף מפתחי המזגן. מקור הסרחון
בבקטריות שהתיישבו על המאדה הפנימי. הפתרון: לגשת למתקין מזגנים כדי
שיתיז פנימה חומר חיטוי. במכוניות עם מסנן מזגן (מסנן אבקנים, למשל), רצוי
לוודא ניקוי והחלפה בעת טיפול בקרה גדול.

האם לחמם מנוע בטרם נסיעה?
היצמדו להוראות היצרן... בדרך כלל, ברכב מודרני אין צורך לחמם מנוע ויש
להתחיל בנסיעה מיד.

חום מנוע - משתנה או קבוע?
קראו את האמור בספר הרכב: חום המנוע אמור להשתנות בגבולות הנורמה,
כמפורט בספר. חלק מהיצרנים הוסיף גם נורית התראה ו/או זמזם בעת סכנה.
למדו לזהות אותם.

האם מומלץ להעביר לניוטראל ברמזור?
ברכב עם תיבת הילוכים אוטומטית - לא! הישארו בהילוך 'נסיעה' ולחצו על
דוושת הבלם.
במכונית עם תיבת הילוכים ידנית - כן! לחיצה ממושכת על דוושת המצמד
מקצרת את חיי מיסב הלחץ.

איך מנטרלים כרית אוויר לנוסע?
ראשית דבר, אסור ולא בטיחותי להסיע תינוק או ילד במושב הקדמי. אם אתם
בכל זאת מעדיפים לטפל בתינוק במהלך הנסיעה מאשר להגן על חייו, יש
לפעול על פי הוראות היצרן וספר הרכב המקורי. בדגמים מתקדמים, הכרית
מתנתקת אוטומטית כל עוד משקל הנוסע אינו מייצג מבוגר. בחלק מהמכוניות
ניתן לנטרל את הכרית באמצעות מפתח האוטו ובאחרות יש מפסק בלוח
הנתיכים, אותו יפעיל אך ורק חשמלאי מוסמך במוסך מורשה. כל השאר - אין
אפשרות לנתק ואסור בתכלית האיסור לגעת בחיבורי החשמל.

התקנת אבזרים

היכן להתקין אבזרים?
היכן להתקין חלונות חשמל?
מה הכללים בהתקנת דיבורית?

היכן להתקין אבזרים?
אבזור המכונית מתחלק לאבזרי נוחות ואבזרי בטיחות. כדאי שתחליטו מראש,
עוד לפני הביקור באולם התצוגה, לאיזה מהאבזרים אתם זקוקים. דוגמאות:
האם הכבישים בהם אתם נוהגים לנסוע דורשים שימוש בבקרת שיוט (קרוז
קונטרול)?
במידה שיש לכם ילדים, האם המכונית מצויידת בהתקני ריסון אינטגרליים
תקניים?
אל תיתנו לרשימת ציוד מרשימה, שלא את כולו אתם באמת צריכים, לקבוע את
בחירתכם.

עברו הזמנים בהם היינו מתקינים רדיו תדיראן AM או 'סוויץ' סודי' לבד על
המדרכה ליד הבית. מערכות החשמל ברכב המודרני ממוחשבות וכל טיפול לא
מקצועי בחיווט עלול לגרום לבעיות וצרות צרורות, החל משיבוש מערכות ברכב
וכלה בתקלות מסובכות. 90 אחוז מהתקלות ברכב חדש בשנה הראשונה
נגרמות על-ידי התקנת אבזרים!

אל תחשבו שהמתקין הרשמי של היבואן מקצועי יותר - אתם פשוט מוגנים
באחריות עקב התקנת האבזרים באמצעותו... תביעות אחריות בשל כל התקנה
אחרת, שתגרום לנזק ישיר או עקיף, תידחנה בבוז על-ידי היצרן ונציגו בישראל.
החיסכון, לכאורה, פשוט לא כדאי. גם בחו"ל הבעיה מוכרת וזו הסיבה
שהיצרנים מציעים היום מערכות קול ומיגון בהתקנה מקורית בקו הייצור.
מומלץ מאוד לרכוש אותן (הן גם פחות מפתות גנבים הודות למימדיהן
הייחודיים) .

היכן להתקין חלונות חשמל?
מומלץ לבצע את העבודה אצל זגג רכב מקצועי ולא אצל חשמלאי רכב.
זגג רכב מקצועי יודע איך לפרק ולהרכיב במיומנות את ציפוי הדלתות ומערכת
ההרמה הידנית של השמשות מבלי לפגוע ולקלקל.
באשר למערכות החשמליות, בדרך כלל יש קיטים ייעודיים לסוג הרכב שלכם.
אל תתפתו להתקין מערכת אוניברסלית; קיט מקורי או ייעודי מותקן במקום
המיועד לו במינימום חיתוכים וקידוחים.

מה הכללים בהתקנת דיבורית?
רוב התקלות ברכב חדש בשנה הראשונה נובעות מהתקנות של מערכות לא
מקוריות, כולל דיבורית. לכן, מומלץ מאוד לבצע את ההתקנה אך ורק אצל
היבואן, על מנת שלא לפגוע באחריות.
מרבית היצרנים מציעים היום מתקני טלפון סלולארי מושלמים או הכנה מקורית
לטלפון. אבזור מקורי זה אמנם יקר אך מומלץ, בעיקר משיקולים של בטיחות.

דיבורית המותקנת בסמיכות לכרית האוויר של הנוסע תהפוך בעת תאונה
לקליע בליסטי בלתי מונחה בתוך האוטו... עדיפה דיבורית המותקנת בחלקו
התחתון של לוח המחוונים אך גם היא תתעופף בתוך האוטו בעת תאונה ותפגע
לרעה בנוסעיו!
האלטרנטיבה? מעבר לדיבוריות BlueTooth .
ובכלל מוצע כי לא תשתמשו בכלל בטלפון סלולארי באוטו - עצם השימוש בו
מסיח את דעתכם מהנהיגה ומנתק אותכם מהנעשה סביבכם.
נוסעים איתכם באוטו? שהם יענו עבורכם ויקבלו את ההודעה.

שיפורים

ג'נטים מגנזיום וצמיגים רחבים - השקעה שווה?
מה השפעת שיפורים ברכב על האחריות?
כדאי בכלל להתקין קיט שיפורים?

ג'נטים מגנזיום וצמיגים רחבים - השקעה שווה?
כל יצרן מציע ללקוחותיו מיגוון צמיגים וחישוקים ('ג'נטים') המתאימים לאוטו.
היצמדו להמלצת היצרן, כך יהיה לכם גם קל לרשום את השינוי ברישיון הרכב.

'ג'נטים מגנזיום' לא עשויים ממגנזיום אלא מתרכובות אלומיניום. הם יפים
ומטרתם להפחית את המשקל הבלתי תלוי על המיתלים, לשיפור התנהגות
המכונית. ואולם, הם יקרים, פגיעים מאוד, כמעט שלא ניתן לתקנם וקשה
לנקותם.

החלפה לצמיג בחתך נמוך ('צמיגים רחבים') משפרת את האחיזה וההיגוי אך
פוגעת בביצועים, בצריכת הדלק ובנוחות הנסיעה (ולעיתים גם בטוהר
הניהוג). היא גם משנה את איפיוני ההתנהגות של המכונית. דוגמה: האחיזה
גבוהה יותר אך אובדנה פתאומי יותר ופחות הדרגתי.

חתך נמוך: מ- 55 ומטה (גובה דופן הצמיג הוא 55 אחוז מרוחב הסוליה). ברכב
שטח אין לרדת מחתך 65 או אפילו 70 .

החלפה לחתך נמוך עלולה לדרוש החלפת חישוק. אין להתקין צמיג במידה
שונה מזו המוצעת על-ידי היצרן כאופציה או בגירסאות אחרות של אותו דגם.

למעט במכוניות המיועדות לנהיגה ספורטיבית, להחלפת צמיגים או גלגלים יש
ערך אסתטי בלבד. מצד שני, מכוניות ביצועיסטיות כבר מצויידות בדרך-כלל
בצמיגים הולמים.

מה השפעת שיפורים ברכב על האחריות?
שיפורים ברכב יש לבצע אך ורק בחסות היצרן ונציגו בישראל. כל תקלה ישירה
או עקיפה תנפנף את האחריות מהאוטו! בעבר שמענו על יבואנים שוחרי
תדמית ספורטיבית (סיאט וסובארו) שהציעו שיפורים באחריות היצרן. היום
משרד התחבורה מונע זאת.

כדאי בכלל להתקין קיט שיפורים?
הכלל התקף לגבי ביצועים הוא, שאין ארוחות חינם: העלאת ההספק פוגעת
באמינות מערכות אחרות; הגדלת צמיגים פוגעת בביצועים/מיתלים וכו' . החוק
מחייב דיווח לרשות הרישוי על כל שינוי: אם תגיעו לטסט עם מערכות לא
תקניות - לא תעברו אותו!

'צ'יפינג' (החלפת שבב מערכת ניהול המנוע) משפר את ההספק, בעיקר במנועי
טורבו, אך פוגע במומנט, יוצר בלאי מואץ ושורף דלק.
החלפת מסנן אוויר משפרת את נשימת המנוע אך חושפת אותו לחדירת חול
ואבק.
התקנת מערכת פליטה משופרת חייבת להיעשות אך ורק עם חלקים
המותאמים לרכב הספיציפי.
החלפת גל-זיזים תעלה הספק אך תפחית את הגמישות באופן דראסטי.
הוספת מגדש טורבו ו/או מערכת ניטרו היא כבר שטות מוחלטת.
שיפור שעשוי להיות חיובי במכוניות ספורטיביות מסויימות הוא שדרוג מקצועי
ומאופק של מערכת המיתלים.

אלטרנטיבה זולה וטובה לשיפור רכב שאינו חדש היא להחזיר את המנוע למצבו
המקורי. כל מנוע מאבד במשך השנים מתפוקתו המקורית: תאי השריפה
צוברים פיח, טבעות הצילינדר אינן אוטמות כהלכה, מובילי השסתומים פגומים,
כבלי המצתים לא מוליכים כראוי, תפוקת מערכת הקירור יורדת, האגזוז
נסתם... טיפול יסודי במוסך מורשה, אתחול המחשב ו...ריקון הבגאז' יכולים
לחולל פלאים.

ואסור להתעלם מהבעיה הפסיכולוגית: התחלתם בשיפורים - תמיד תרצו
להוסיף ולשפר ולעולם לא תהיו מרוצים מהקיט הנוכחי. וחוזר חלילה.
ההתלהבות הראשונית מהשיפור האחרון חולפת במהרה ושוב אתם מוצאים
את עצמכם מחפשים מה עוד אפשר לשפר. מה שלא תעשו, בסופו של דבר
תיתקלו בזה שמהיר מכם, יציב יותר - ומשוגע לא פחות...


נהיגה חסכונית

השפעת המהירות על צריכת הדלק
מזגן או חלונות פתוחים?
10 טיפים לחסכון בדלק

השפעת המהירות על צריכת הדלק
חסכון בדלק הוא ספורט לעשירים. וכי מי עוד יכול להרשות לעצמו לנסוע לאט?
מהירות הינה האוייב מס' 1 של חסכון בדלק. ואולם מהירות שווה זמן - וזמן
זה כסף. מי שזמנו דוחק לו - צורך אנרגיה, והרבה.
*העלאת המהירות מ- 100 ל- 130 קמ"ש תעלה את צריכת הדלק ב- 25 אחוז;
*העלאת המהירות מ- 100 ל- 150 קמ"ש תעלה את צריכת הדלק ב- 55 אחוז;
*העלאת המהירות מ- 100 ל- 180 קמ"ש תעלה את צריכת הדלק ב- 93 אחוז.
[הערות: א. נתוני מכונית ידנית חזקה; במשפחתומטית 1600 המצב גרוע יותר;
ב. מהירות לפי הספידומטר; מד המהירות תמיד מזייף מעט כלפי מעלה;
ג. 130 קמ"ש 'על הספידומטר' היא מהירות ברירת קנס בכביש של 90 קמ"ש]
 
בנהיגה חסכונית יש לנסוע במהירות הנמוכה ביותר שמרשה המנוע בהילוך
הגבוה ביותר. הלחיצה על דוושת הדלק חייבת להיות עדינה וזהירה - כאילו
בין כף הרגל לדוושה נמצאת ביצה חיה (עדיף תוך שימוש במד-ואקום או מחשב
בקרת מסלול, המורים על צריכת הדלק בזמן אמת).
עדיף להאיץ בירידות ולהרפות ככל האפשר בעליות, שכן המכונית נזקקת
לפחות כוח על-מנת להגיע למהירות גבוהה בירידה, דבר הנותן לה תנופה
חשובה. האצה בעלייה חוסכת זמן אך צורכת כוח ללא יצירת תנופה.
ואסור, פשוט אסור לגעת בברקסים. כל בלימה פירושה האצה מחדש -
והאצה היא שתיינית גדולה אפילו ממהירות. לכן, תכנון תזמון ומסלול הנסיעה
וצפייה לטווח רחוק הם נשק חיוני בקרב על כל טיפה.

מזגן או חלונות פתוחים?
אם אתם מתקמצנים ומוכנים להקריב נוחות אלמנטרית לטובת חסכון בדלק,
הנה מספר עובדות על השפעת מזגן על צריכת דלק.
* במהירות קבועה של 100 קמ"ש, תגבור פעולת המפוח ממצב 2 למצב 4
תעלה את צריכת הדלק ב- 1.5 אחוז;
* במהירות קבועה של 100 קמ"ש, צריכת הדלק עם חלונות פתוחים וללא מזגן
תהיה נמוכה בכ- 10 אחוז לעומת נסיעה עם מזגן פועל וחלונות סגורים;
* לעומת זאת, במהירות של 130 קמ"ש יביאו כיבוי המזגן ופתיחת החלונות
לעלייה של כ- 10 אחוז בצריכת הדלק...
 

10 טיפים לחסכון בדלק
המכונית
* המכונית חייבת להיות במצב תחזוקה אופטימלי
* יש להוציא מהמכונית (כולל מהבגאז'...) כל מטען מיותר (משקל)
* גגון וחלונות פתוחים פוגמים ביעילות האווירודינמית
* לחץ אוויר בצמיגים לפי המלצת יצרן הרכב
* מומלץ להתקין מד-ואקום או מחשב בקרת מסלול
הנהיגה
* רגל קלה, מתונה ורגישה על הדוושה
* לתכנן נסיעות ולצפות רחוק כדי להימנע מבלימות והאצות
* להשתמש בהילוכים הגבוהים בהתחשב בתנאי הדרך והמכונית
* עדיף להאיץ בירידות מאשר בעליות
* לנסוע לאט