מבחנים

נטקאר בפייסבוק
אקטואליה
שטח: סוזוקי ג'ימני נגד טויוטה לנד-קרוזר
הגודל לא קובע?
מנהלים/היברידיות: טויוטה קאמרי נגד קיה אופטימה
הטרנד לא עומד במבחן
כבישטח/פאר: בנטלי בנטאיגה
הכבישטח הראשון של בנטלי החוגגת יובל 100
כבישטח/מיקרוואן: יונדאי קונא - סיאט ארונה - סאנגיונג טיבולי - אופל קרוסלנד + סיטרואן איירקרוס
אופנת הג'יפומיני
כמוג'יפים: ריינג'-רובר, אודי, יגואר ופורשה VS פיג'ו
הבל הפרימיום?
מיקרוואן: פיג'ו 5008 - סיטרואן C4 גרנד פיקאסו
טוען חדש לכתר מתנפל על מלך הקטגוריה
ספורטיביות: הונדה סיוויק טייפ-R נגד אבארט 124 ספיידר
שתי תפיסות שונות להשגת אותה מטרה: הנאה מנהיגה
נהג במבחן
קורס דריפטים בקייטרהאם
קטנות: סיאט איביזה נגד סיטרואן C3
מלכת הקטגוריה נגד הטוענת החדשה לכתר
חזון העצמות היבשות
הפורשה 911 הכי טובה היא אחת ישנה
כביש או מסלול
המכונית המהנה - כביש מול מסלול
מבחן המבחנים
המתכון הסודי ליצירת מכונית מהנה לנהיגה
ספורטיביות/שטח: אודי RS6 + לנד-רובר דיסקאברי
כסף לא קונה אהבה. או סקס
כבישטח/מיקרוואן: פיג'ו 3008 - פולקסווגן טיגואן + אודי Q2 - סקודה ייטי
שלב הגמר במבחן הג'יפונים הגדול
כבישטח/מיקרוואן: מאזדה CX-5 - פורד קוגה
הזוג החדש בקטגוריה בעימות ראש-בראש
כבישטח/מיקרוואן: סקודה קודיאק - קיה סורנטו - סיטרואן פיקאסו (פלוס פורד אקספלורר)
איזה רכב 5+2 הכי מתאים למשפחה
מיקרוואן / קומפקטיות: סיטרואן קקטוס
הדה-שבו חוזרת, הפעם על אמת
קומפקטיות: הונדה סיוויק נגד סיאט לאון
משפחתומטיות עם תדמית ספורטיבית
מסלול: פורשה 962C
מבחן נדיר למנצחת המיתולוגית במירוצי 24 השעות של לה-מאן
קומפקטיות / ספורטיביות: סיוויק טייפ-R - גולף R - פיג'ו 308GTI
שתי R שיוצאות מהמחזור ואחת GTI שנכנסת אליו חזק
משפחתיות: סקודה אוקטביה 1.0
מה עושה הקטנת המנוע למלכת המשפחתיות
קטנות: סיטרואן C3 - סקודה פאביה - הונדה ג'אז - מאזדה 2
ארבע סופר-מיני המובילות במבחן קבוצתי
ג'יפונים: ספורטאז' - טויוטה C-HR - סיאט אטקה - פיג'ו 3008 - אאוטלנדר
5 ג'יפונים, שני רבי-מכר ושלושה חדשים, נלחמים על ירושת המכונית המשפחתית
ספורטיביות / מאזדה MX-5
רודסטר היא מכונית הספורט המוחלטת
מנהלים / ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מה הפכה להיות מי שהיתה 'החיה שבמכונה'
מיקרוואן / היברידית: קיה נירו נגד סיטרואן C4 פיקאסו
מפגש פסגה בצומת שני הטרנדים, מיקרוואן והיברידי
דיזל מול היברידית: פורד פוקוס נגד טויוטה אוריס
שני פתרונות שונים לבעיה הכי בוערת בכיסו של הנהג הישראלי
סטיישן: סובארו לבורג נגד מאזדה 6
שתי גישות יפניות לסטיישן עם סטייל
כבישטח / פרימיום / ירוק: וולוו XC90 נגד אודי Q7
וולוו מאיימת על ההגמוניה הגרמנית בקהילת הפרימיום
מנהלים / ספורטיביות: אלפא ג'וליה
מבחן ראשון לספורט-סדאן המסקרנת
ספורטיביות / קטנות: סיאט איביזה קופרה נגד פיג'ו 208GTi
קטנות חמות ידניות במבחן השוואתי לוהט
קומפקטיות הצ'בק: אופל אסטרה נגד פולקסווגן גולף
'מכונית השנה' 2016 טוענת לכתר של מלכת הקטגוריה
משפחתיות: פיאט טיפו נגד סקודה ראפיד
במחיר של קוריאניות קטנות אפשר להשיג אירופאיות גדולות ומרווחות. דיל או קאץ'?
מנהלים / פרימיום: יגואר XE נגד ב-מ-וו 320
לא סתם מכוניות מנהלים, לא סתם פרימיום אלא ספורט-סדאן אמיתיות
משפחתיות / ירוק: טויוטה פריוס
מלכת ההיברידיות מגלה את הנהג
קומפקטיות / סטיישן: פורד פוקוס במבחן השוואתי כפול
ההצ'בק נגד גולף וסיוויק (בונוס: וולוו V40 ורנו מגאן RS), הסטיישן נגד פיג'ו 308
כבישטח / מיקרוואן: קיה ספורטאז'
קרב אבוד מראש. כוכב השביט האופנתי בשוק הרכב המקומי משיק דור חדש ומסתער על המשפחתיות
מנהלים: סקודה סופרב - VW פאסאט - פיג'ו 508 - אופל אינסיניה
השמועות על מותן היו מוקדמות. האם כבישטח אופנתיים הם אלטרנטיבה ראויה
פאר: מרצדס S500
תיכף נגיע לעצמוניות; האם יכול להיות דבר כזה, מכונית משוכללת מדי?
קומפקטיות / ספורטיביות: סיאט לאון קופרה
סיאט חלפניו. הספרדיה המהירה ביותר מותחת קווים ומקצרת מרחקים
קטנות / ספורטיביות: פיג'ו 208GTI - אודי S1
ידניות ספורטיביות אאוט? הגיר הידני נמצא בסכנת הכחדה. בצדק?
קטנות: יונדאי i20 - סקודה פאביה - MG3
שלוש דוושות. קטנות ידניות מיובאות ברמת גימור בסיסית. מפריע להן?
קטנות: סקודה פאביה - פולקסווגן פולו וסיאט איביזה
היפוך תפקידים. שלישיית הקטנות של קונצרן VW משנה הירארכיה
מנהלים פרימיום: אינפיניטי Q50
נו, ובהגה אדפטיבי כבר נהגתם?
סאלון ז"ל: סקודה סופרב
שלום, חברה. פרידה ממכונית סאלון יוצאת דופן, שמאבדת עכשיו את ייחודה (והופכת למכונית מנהלים)
מיקרוואן: סיטרואן C4 פיקאסו – אופל מריבה – פורסטר טורבו – פיאט קובו
בפוקוס: פיקאסו בנזין מול דיזל ותגלית מרעישה בפורסטר
קומפקטיות / סטיישן: פיג'ו 308 הצ'בק נגד גולף + סטיישן נגד לאון ואוריס
'מכונית השנה 2014' מנסה לקרוא תגר על הבכירות בשתי הקטגוריות
ספורטיביות: אודי RSQ3 - ב-מ-וו M235
מעבר לקו האדום. כבישטח על קוקאין חומד את תהילת הספורטיביות. האם הוא מגזים?
ספורטיביות: רנו קליאו RS נגד מיני קופר S (ופורד פיאסטה ST)
הולך ופוחת הדור? קטנות לוהטות בדו-קרב על אדרנלין, מהירות ואידיאולוגיה
סטיישן: סקודה אוקטביה נגד רנו מגאן
לא רק בגאז'. שני דגמי סטיישן אירופאיים מותירים את המשפחתיות מאחור
מיקרוואן: סקודה ייטי נגד קיה סול
מרחב מוגן. הכבישטח נותנים ביסים במשפחתיות גדולות, המיקרוואן מזנבים במשפחתיות קומפקטיות
משפחתיות: אודי A3 סדאן - סקודה אוקטביה (וגם RS)
האם למשפחתית פרימיום יש יתרון (ואיך מצליחה סקודה משפחתית ספורטיבית)
קומפקטיות: סיאט לאון 1.8FR נגד מאזדה3 2.0SPIRIT
גולף קלאס. אחרי עימות הגירסאות הבסיסיות – מבחן של שתי הבכירות
קטנות: סיאט איביזה 1.2FR נגד אלפא מיטו TwinAir
באה לפה הרבה? האם צריך מנוע גדול כדי לעשות כיף ולדפוק פוזה
קטנות: יונדאי i10 נגד קיה פיקנטו
העם דורש, העם מקבל. עימות הגירסאות האוטומטיות
קומפקטיות פרימיום: אודי A3 נגד ב.מ.וו 116 (פלוס מרצדס A200 )
מקסימל קומפקט. הגרמניות נלחמות בשיניים בנסיון להצדיק את קיומן
קטנות: רנו קליאו נגד פורד פיאסטה
הנוער לשלטון. קליאו מביאה סקס-אפיל וסטייל לזירה המקומית, אבל האם יש גיבוי לצבעים הבוהקים?
קומפקטיות: סיאט לאון 1.2STYLE נגד מאזדה3 1.5ACTIVE
גולף על הכוונת. בדור 3.0 הן משנות כיוון – ומסתערות על המלכה
מנהלים: לקסוס IS300h נגד ב-מ-וו 320
ספורטיבית היברידית או קלאסית. כבישטח? קרוסאובר? לא, תודה. תנו לנו ספורט-סדאן אמיתית, בבקשה
ספורטיביות: פולקסווגן גולף GTI נגד פורד פוקוס ST
GTI החדשה מבטיחה לפצות את חובבי ההגה על דורותיה האחרונים
מיקרוואן מול מיניוואן
הנוסע השישי. האם גם מיקרוואן יכול להסיע 6-7 מבוגרים – או שחייבים לעבור למיניוואן?
משפחתיות: סקודה אוקטוביה נגד טויוטה קורולה
אחרי שהפתיעה לטובה בעימות מול פוקוס, מתייצבת קורולה לדו-קרב נגד אוקטביה
סטיישן: יונדאי i30 - קיה סיד - רנו מגאן
האם ייתכן, שהסטיישן הפחות מוצלח מנצח במבחן הקבוצתי?
משפחתיות: סקודה ראפיד נגד פיג'ו 301 נגד MG350
מעמד הביניים. ברווח בין המשפחתיות הקוריאניות הקטנות לקומפקטיות
קומפקטיות: גולף דור 7 מול דור 6
השלמה מתבקשת למפגש הקודם של גירסאות 1.4 משני הדורות, לידיעת אוקטביה
כבישטח / מנהלים: סובארו פורסטר - לקסוס RX - קיה סורנטו - VW CC
כבישטח במקום מכונית מנהלים?
קומפקטיות: פולקסווגן גולף 7 נגד טויוטה אוריס (וגולף 6)
עימות הקומפקטיות של היצרנים הגדולים בעולם (פלוס גולף החדשה נגד הקודמת)
קטנות: סיאט מי נגד פיאט פנדה
שתי מיני מודרניות ולא בהכרח עירוניות
סטיישנים
אנשים כבר לא מתרחקים מסטיישן כמו מהרפס, אבל האם זו מהפכה?
מיקרוואן: אופל זאפירה נגד פולקסווגן טוראן נגד פיג'ו 5008
סידור לשביעיה. סיפור לידת 'קרוסאובר' 7 מושבים
קומפקטיות: אלפא ג'ולייטה נגד סיאט לאון
ים תיכון חדש. גם אלפא מאמצת את הנוסחה הטכנולוגית השולטטטת
סאלון: ב-מ-וו 535 נגד אודי A6
שתי דרכים שונות להשגת מטרה זהה
כבישטח / מיקרוואן: 10 הזולות
סטילטו - איפה יושבים הכי גבוה עבור הכי פחות כסף
מיקרוואן / קומפקטיות: פיג'ו 3008
פיג'ו שיודעת לשוב ולהעניק חוויית נהיגה
קלאסיקה
ספורטיביות: פרארי דינו
מיס תבל היא גם מלכת הכביש
ספורטיביות: קייטרהאם 7
לוטוס 7 בת 60. איך היא עומדת במבחן הזמן
ספורטיביות: פרארי F40
הפרארי הקלאסית מאפילה על מכוניות-על מודרניות
ספורטיביות: מרצדס C63AMG
מאז חציית ים סוף לא נראה ולא נשמע כאן אירוע גיאולוגי בסדר גודל כזה
ספורטיביות / קטנות
הנאה מנהיגה היא הסוטול שמכוניתך הראשונה אמורה להכיר לך - ולגרום לך להתמכר לו
ספורטיביות: מאזדה MX-5
כמו כל מכונית ספורט אמיתית, הרודסטר הקלאסית איננה סובלת טיפשים
ספורטיביות: סובארו WRX STI נגד מיצובישי לאנסר EVO7
אלופות הראלי יורדות לכביש
כמוג'יפים: ריינג'-רובר, אודי, יגואר ופורשה VS פיג'ו
למפרט המלא במדריך
מרץ 2018
הבל הפרימיום?



האם כמוג'יפ פרימיום אכן עדיף על מתחזה צרפתי פלבאי

  
לנד-רובר ריינג' רובר ולאר                               יגואר אף-פייס

  
אודי Q5                                                         פורשה מקאן


פיג'ו 3008

פעם החיים היו הרבה יותר פשוטים. כשהייתם נוסעים לאירופה וצריכים לשאול שם 
מכונית מהירה ומהנה לכמה ימים, הכתובת היתה על האספלט: פאריז. או-קיי, 
בשטוטגארט לקחתי 911 כדי לנסוע למונזה דרך סטלוויו ו-928 בשביל להגיע לספא 
(ופעם אחת SL, גם היא למונזה, אבל הפעם דרך אוסטריה), במינכן אספתי M3 ליער 
השחור ו-M5 לתערוכת ז'נבה – שתיהן דור ראשון – טורינו פינקה אותי עם המיטב של 
לנצ'יה - אינטגרלה לדורותיה (ואפילו 037 שנשלפה עבורי מהמוזיאון) וממילאנו אספתי 
ג'ולייטה עבור ראלי סן-רמו. אבל כל אלה לא היו יותר מאשר תחנות איסוף והחזרה. 
פאריז היתה מקום. העיר הכי יפה והכי טעימה בעולם, בלב ארץ שכבישיה מזמינים 
וחופשיים. ובפאריז, שני מטר משער הנצחון, שכנה מפקדת פיג'ו, היצרן שבמשך עשרים 
שנה, 1984-2004, היה אחראי על המלבבות שבמכוניות העממיות. 205GTI לגרנד פרי 
הבלגי (1984), 309GTI לגרנד פרי הצרפתי בריביירה (1990), 106GTI לתערוכת 
פרנקפורט (1997) וסיבוב פרידה מ-306GTI העצומה (2000) היו כמה מהנסיעות
היותר זכורות שיצאו מפאריז - ושבו אליה לקינוח. 



לא מזמן החלטתי לשחזר את אותה נסיעה ב-306. מסלול של יומיים, מקומות נפלאים, 
אבל כבישים לא משהו: הטירות של עמק הלואר, הנמל העתיק של סן-מאלו בברטאן, הר 
סנט מישל הציורי, החוות מעוררות הקנאה של נורמנדי, הגשר הגדול באירופה בהונפלר, 
המקום בו נשפך נהר הסן לאוקיאנוס האטלנטי – וחזרה לפאריז. מסלול תיירותי רגוע; 
ללא הרי האלפים או הפרינאים, אתגר נהיגה זה לא עומד להיות. ומידע עדכני מצרפת 
הזהיר מפני אינספור מצלמות מהירות אכזריות. עברו הזמנים בהם הז'נדרמרים היו 
נוטשים את הכבישים בהפסקות צהריים ארוכות ומותירים אותם טרף לנותנים בגז. 
אז איזה אוטו לוקחים? רנו הודיעו שאלפין או מגאן ספורט החדשות תהיינה זמינות רק 
בעוד כמה חודשים, 308GTI נפסלה מחוסר עניין (למען האמת, לא רציתי לקלקל את 
הטעם שעדיין נותר מהנהיגה באותו מסלול ב-GTI האמיתית האחרונה של פיג'ו) וברירת 
המחדל שנותרה היתה מכניסה אותי לפני שנים לא רבות למוסד סגור: דיזל חסכונית, 
מרווחת אך לא גדולה, עם עדיפות לאוטומטית(...). בין סיטרואן C3 איירקרוס ל-3008
דיזל GT גברה הפיג'ו, אולי כי השם GT בכל זאת הותיר איזה חרך צר של תקווה. 

    

אחרי שפורסמו כאן שני מבחנים ל-3008, של הבנזין והדיזל, אין לי הרבה מה לחדש.
עם כל הכבוד לשם GT, בשילוב עם מנוע דיזל 180 כ"ס זה סוג של מצג שווא. אפילו 
ניחוח דק של ספורטיביות לא תמצאו כאן, למרות הצבע הדו-גווני הפאתטי. גירסת GT 
היקרה מוסיפה כמה נגיעות עיצוב נחמדות, שעושות את הקוקפיט המופלא של 3008 
למקום נעים אפילו יותר לבלות בו אלף קילומטר ביומיים. מה שקשה לומר על כבישי 
צרפת, שפעם היו גן-עדן לנהגים והיום הם גיהנום; ארבעים שנה לא קיבלתי שם דו"ח 
מהירות, למרות ההתעלמות מחוקי מהירות שלא היו אלא אות מתה. היום כולם נוסעים 
כמו דודות, והמצלמות האכזריות לא עושות הנחה. "EE-761-DR אתה נוסע מהר מדי!" 
מכריז שלט דיגיטלי לצד הדרך, ומתכוון אלי, אישית. בבית ממתין לי דו"ח מהירות על 
נסיעה במהירות של 102 קמ"ש בכביש בו מותר 90... 

  



הביקורת על הנדסת האנוש המתחכמת לא חלפה, למרות ששהות ארוכה ורצופה 
במכונית עושים את המוזרויות לידידותיות יותר. הקוקפיט הזה – העיצוב, המראה, 
התחושה – ולא הסמל הוא שעושה את 3008 לרכב שמותר להדביק לו את התואר 
פרימיום. לעומת זאת, הדינמיקה – נוחות הנסיעה, ניהוג, ביצועים, גיר – לא מושלמת. 
3008 לא כשלה ולא התישה, אבל אחרי הטריפ הזה היא הותירה אותנו עם סימן שאלה: 
עד כמה כבישטח פרימיום עם הנעה כפולה קבועה – בניגוד לפיג'ו, שעם הנעה קדמית 
בלבד אפילו אינו כבישטח אלא רק מתחזה לכזה - שמחירו כפול ויותר, אכן נותן תמורה 
כפולה? האם היינו מסיימים את הטיול הזה עם חיוך גדול יותר אם היינו עושים אותו 
באודי, ריינג'-רובר, יגואר או פורשה? תשובה לשאלה הזאת יצאנו לחפש במבחן 
הקבוצתי הזה. מאחר שלא ניתן היה לקבץ גירסאות מקבילות של ארבעת דגמי 
הפרימיום, לא מדובר הפעם במבחן השוואתי מקובל, אבל הרי לא באנו להכריע בין 
יריבות ישירות אלא לחפש צידוק ענייני – לא תדמיתי! - לעצם זכות קיומה של קטגוריית 
פרימיום המשגשגת.


  

  



הצמד האנגלי: ריינג'-רובר ולאר ויגואר F-פייס
הוא נראה נוסע במהירות האור בעודו עומד בהמתנה לרמזור, ידיות הדלתות בהכנס, כדי 
שאספסוף הרחוב לא יחשוב אפילו לשלוח יד לעבר היאכטה-ג׳יפ. לפקודת הנהג הן 
נשלפות בנוסח ג׳יימס בונד; כדאי לשלוח יד ולהיכנס - אפקט 007 לא מסתכם בחליפת 
הוולאר האצילית, שנראית כאילו נתפרה לפי מידה בהרודס. כמקובל היום בכל מכונית 
פאר מודרנית, הריינג'ר מצוייד בלוח מחוונים דיגיטלי ומסכי מגע ענקיים, אבל בניגוד 
למתחרים לא מסתפק הרוזן באותם מסכים ולמעשה כל הקונסולה המרכזית הינה משטח 
מגע אדפטיבי, למעט חוגה או שתיים לא תמצאו בה כפתור אחד. אפילו הלחצנים בגלגל 
ההגה דיגיטליים וניתנים לשינוי, אייפון סטייל.

  



בתערוכת ז׳נבה בה הכרנו לראשונה את סיר ולאר, הופתענו למצוא במושב הנוסע גבר 
הודי, שאמנם נראה כמו לוחם גורקה אך הנשק שלו היה מטלית בד; תפקידו היחיד היה 
לנגב אחרי כל עיתונאי שביקר ברכב את משטח המגע המבריק וחיפויי הפיאנו העוטפים 
את הקוקפיט. בתל-אביב מתבררת במהרה חשיבותו בוולאר; טביעות האצבע גם יוצרות 
השתקפויות מסנוורות וגם מותירות ראיות על העדפת התחנות ברדיו ועל אותה פזילה חד 
פעמית לכיוון הפאנל הסמוי, דרכו מרגיעים את בקרת היציבות במטרה לנסות לגרום 
לוולאר להתנהג כפי שהוא נראה.

    



לשווא. בכל מצבי הרוח והנהיגה, מנוע הדיזל מרעיש כאילו אנו בשנות התשעים והבריטי 
הסקסי מתחיל לחוש יותר כמו כלי חקלאי מאשר חללית אספלט. עם 240 כוחות-סוס 
שמזיזים כמעט שני טון, הוא יותר חסכוני מאשר מהיר, מיתלי האוויר האופציונליים די 
מיותרים ואינם מצליחים לספק נוחות נסיעה מדהימה או ניהוג מרנין. בידוד הרעשים 
הנחוץ במכונית אוליגרכית פחות משובח מהצפוי וגם מערכת הסטריאו המהודרת, 
״מרידיאן״ שמה, לא מצליחה לפצות על רחשי העולם; כמו הרכב בו היא מותקנת, גם היא 
די חלולה. אפילו ללא מכשול הדיזל, ולאר אינו מושחז מספיק כדי לספק את מה שהבטיח 
באולם התצוגה, והתקשינו למצוא בו מימד שאינו מתחיל או מסתכם בעיצובו. שלא לדבר 
על מחירו המוגזם.



הג'יפון הבריטי השני הוא תוצר של אותה חברת-אם ולכן תמצאו אותו חולק אולם תצוגה 
עם ולאר. יגואר אף-פייס מבוגר מהריינג' בשנתיים בלבד אך חרטום לצד חרטום נדמה 
שאלו היו שנתיים ארוכות מאוד במחלקת העיצוב. מתחת ללבוש המאופק חולק הג'אג את 
רוב מכלוליו עם ולאר, החל מהגוף שרובו מאלומיניום ועד ממשק המולטימדיה. מבחר 
המנועים המקומי המצומצם מותיר את F-פייס עם 250 כ"ס ממנוע טורבו בנזין 2.0 ליטר 
ותיבת הילוכים פלנטרית 8 הילוכים, זהה לזו שבוולאר, עליה שולטים בעזרת חוגה ולא 
ידית, ממש כמו... ניחשתם נכון, בוולאר. ואולם, הדמיון מסתיים בחלקיו והאווירה הכללית 
אינה דומה כלל; קשה להצמיד את המילה פרימיום לתא הנוסעים המרושל של אף-פייס. 
הנדסת אנוש מוזרה וחומרים שאינם קשורים אחד לשני גורמים לנו להתגעגע לקוקפיט 
של 3008. 

  

רכב המבחן מצוייד בצמיגים גבוהים המחמיאים לנוחות הנסיעה אך לא מספיק כדי להפוך 
את חוויית הנהיגה היום-יומית למענגת או שקטה מזו שתמצאו בג'יפונים זולים ממנו 
בחצי. רק כשמגבירים את הקצב מתחילה לבצבץ מורשת יגואר וסביב העיקולים הרבה 
יותר נחמד לאחוז בהגה שלו מאשר בזה של ולאר ומימדיו הגדולים נשכחים במהרה. 
בכביש נכון אפשר להפיק מ-F-Pace הנאה רבה, המסורסת מעט על-ידי מנוע וגיר שלא 
עומדים בקצב. אולי עם מנוע בנזין חזק יותר – בחו"ל יש גם V6 סופרצ'ארג'ר 380 כ"ס 
וגירסת SVR ממש ספורטיבית עם 570 כ"ס - היינו סולחים לו על כשלון האיכות והעיצוב 
הפנימי. בינתיים, גם היגואר לא כבש אותנו יותר מאותו פיג'ו זול. 



הזוג הגרמני: אודי Q5 ופורשה מקאן
לצמד האחים מהאי הבריטי יש זוג יריבים מהיבשת, גם הם אחים כמעט זהים החולקים 
פלטפורמה - ואמא. אודי ופורשה, שני מותגים שהמילה פרימיום נשפכת אצלם מכל זווית, 
שייכים לקונצרן פולקסווגן; האם למרות הכתם הטרי על המוניטין שלו הם יצליחו לגנוב 
את אור הזרקורים מהכאילו-ג'יפון הצרפתי הנושף בעורפם.



את הדור היוצא של האודי אהבנו. הוא היה קומפקטי, הדוק ושרירי, בדיוק מה שהדור 
החדש אינו. Q5 עובר משבר זהות, מנסה להיכנס לנעלי אחיו הגדול Q7 ועושה הכל כדי 
להרגיש גדול ובומבסטי. עיצוב חיצוני מנופח וקווים אופקיים בתא הנוסעים מנפחים את 
האגו שלו וגורמים לנו לתחושה מסורבלת וכבדה. במבט ראשון קצת קשה לתפוס את 
מימדיו וכדי להבדיל בינו לבין ה-7 צריך רגע של ריכוז. כצפוי מאודי, הקוקפיט רהוט 
ואיכותי, בלי כל מיני גימיקים נוסח ולאר או עיגול פינות סטייל יגואר. למעט תאורת 
האווירה המוגזמת והזולה, הכל יושב בדיוק במקום. המושבים הקדמיים קצת קצרים וגם 
לאחר כמה שעות והמון נסיונות כיוונון לא מצאנו את הזווית האידיאלית שלהם; כנראה 
שפשוט אין כזאת.

  

Q5 מתייצב למבחן עם מנוע הבנזין היחיד שלו, 2.0 ליטר טורבו 252 כ"ס, וגיר רובוטי 
חכם שעושה קאמבק לאחר שהוחלף בגיר פלנטרי בדור היוצא. הקומבו הזה עושה את 
האודי מהיר למדי ואם זה לא מספיק לכם תיאלצו לשדרג ל-SQ5 עם מנוע 354 כ"ס. 
ואולם, עד היום לא הצלחנו להבין מה הטעם בגירסאות "ספורטיביות" חזקות של כלי רכב 
גבוהים, כבדים ומסורבלים, כלי רכב – בטח שמתם לב שאנחנו לא קוראים להם מכוניות 
– שעצם מהותם סותר את הרעיון של הנאה מנהיגה. תנוחת הישיבה המיניוואנית 
והתחושה המגושמת של Q5 ממש לא גורמים לנו להשתוקק לעוד מהירות או בכלל 
לנסות לנהוג מחוץ למשבצת. אם נשים את אלמנט הפוזה בצד, אודי לא הצליחו לשכנע 
אותנו לשלם כפליים מאשר על הפיג'ו (רכב המבחן נשא תוספות בשווי כולל של 82 אלף 
שקל...), האם יש סיכוי שאחיו היקר ממנו יגרום לנו סוף-סוף לרדת מצמרת עץ ההיגיון? 



למקאן 2.0T יש מנוע זהה וגיר דומה לאלה שב- Q5 הנ"ל, אבל גם הוא יקר בהרבה 
מהאודי אז הרשינו לעצמנו לטפס עד תקרת התקציב - מחיר הוולאר - ולקחת את הדגם 
האמצעי במשפחת מקאן, ה-S. פורשה נשבעים, שלמרות שיתוף הפלטפורמה אין ל- Q5 
ולמקאן הרבה במשותף, אך נסיון העבר שלנו יודע, שכאשר מנסים להפוך ברווז לברבור 
צריך יותר מאשר להדביק סמלון חדש ולנפח את המחיר. היה לנו ספק גדול אם פורשה 
עשו הרבה יותר מזה. אוי, כמה שטעינו. 

  

מקאן נכנס למפעל פורשה ברווז ויצא משם פנתר. אפילו שאנחנו יודעים איפה הוא נולד 
ומי אחראי להריון, קשה למצוא קשר של ממש עם Q5. הרבה לפני שהכניסו יחידת כוח 
לגיטימית ניגשו פורשה לטפל בנון החמור ביותר של האודי, תנוחת הנהיגה - ועשו זאת 
בצורה מבריקה; במקום להנמיך את המושבים ולגרוע מהישיבה הגבוהה שרוכשי ג'יפונים 
משלמים עבורה, הגביהו פורשה את ריצפת תא הנוסעים, מה שמביא לתנוחת ישיבה 
שדומה יותר לשכיבה באוטו ספורטיבי מאשר ישיבה חנונית בג'יפ. נשמע מפוקפק, אבל 
מרגיש נהדר. 



משם קפצו פורשה לכפר על העוול השני בגודלו; העיצוב המוחצן. בעוד שהאודי מנפח 
חזה, פורשה עיצבו את מקאן כך שייראה כמה שיותר קטן וחסר מאסה. זה עובד בעיצוב 
החיצוני החטוב וגם בתא הנוסעים, שרומז יותר על מכונית מסלול מאשר עגלת קניות 
מעוצבת. הכל נותן הרגשה שהוא יצוק במקומו ולמעט קצת פסי ניקל מיותרים, הקוקפיט 
בפורשה הוא מפגן שיא של אלגנטיות. ובלי להיעזר במופעי "תאורת אווירה" תאילנדיים... 
רכב המבחן צוייד במערכת מולטימדיה תקנית, שללא ספק מפיקה את הסאונד הכי 
איכותי שפגשנו עד היום, בכל קטגוריה, מה שהופך את תא הנוסעים של מקאן למקום 
אפילו יותר נעים לשהות בו, וכל תוכנית רדיו לקונצרט על גלגלים. 



מנוע ה-S הינו V6 עם 340 כ"ס אך בניגוד לגירסה החלשה יותר, שחולקת מנוע עם אודי, 
מדובר בטווין-טורבו תוצרת פורשה עם תיבה רובוטית דו-מצמדית 7 מהירויות. שלא 
תהיה לכם טעות; גם כאן לא מדובר בתיבת DSG מבית VW אלא ב-PDK מקורי של 
פורשה. למרבה הצער, ההגה נותר עם תגבור חשמלי – כמו ב-911... - אך לפחות יחס 
ההעברה שלו זריז יותר.



מנוע הפורשה מצליח לגרגר בקולי קולות במעלה הסל"ד, ממש כמו מנוע אטמוספרי, 
אפילו דרך זוג המגדשים שסותמים את פיו ובידוד תא הנוסעים המשובח. אין ספק: זה 
אכן מנוע פורשה גזעי. שלושה ליטר העובדים יחדיו עם גיר מלוטש כמעט גורמים לנו 
לשכוח שאנחנו נוהגים (יחסית) במפלצת כבדה וגדולה. התגובות רהוטות וההיגוי לא רע 
בכלל – אפילו מצויין יחסית לז'אנר. המיתלים אמנם לא מתכווננים כמו בשאר הג'יפונים 
שעברו אצלנו במבחן הזה והם גם לא צריכים; הם מגהצים מהמורות וקימורים בכל 
מהירות ובכל זווית, ללא צורך ללחוץ על שום דבר מעבר למצערת, יחס מדוייק של ריסון 
וספיגה. גם אנחנו התקשינו להאמין, אבל פורשה אכן הצליחו לרקוח כמוג'יפ מהנה 
באמת, שאינו מהווה פשרה גדולה בשום היבט. מקאן S הוא חבילה כמעט מושלמת, 
אותה הפיג'ו אפילו חושש לרחרח.