ארבעה נכסים היו לה לקליאו הקודמת: מורשת, נוחות, מרחב פנימי וגירסת
ספורט, שהיתה המהנה בין כל הקטנות החמות. השושלת המצליחה התחילה
לפני 23 שנה, בהן חלקו שלושה דורות. עכשיו מגיעה קליאו דור רביעי,
שצורתה כבר לא יכולה להפתיע איש אחרי שרנו טרחו לפמפם את הפרונט
החדש באמצעות טריליון קדימונים, וקשה לומר שהוא לא מעורר חששות.
- ראשית, ההופעה; לא קשה להיראות צעירה ודינמית אחרי קליאו היוצאת,
הקשישה למראה, אבל השימוש המופרז בניקלים - בחוץ ובפנים, אתם יכולים
להתחיל לספור - הקלישאה החבוטה של הסתרת ידיות הדלתות האחוריות
והיעדר אמירה עיצובית חדשנית (מי אמר קליאו 2 או מגאן דור קודם?), לא
מקימים אותי מהרגליים.
- שנית, הנדסת אנוש המקריבה תוכן לטובת צורה; ספידומטר דיגיטלי? פתחי
מיזוג בגובה הברכיים לטובת מסך מגע ענק? תקרה אדומה ללוח המחוונים,
שמשתקפת בשמשה הקדמית? וגם אותן ידיות אחוריות מוסתרות, שלעולם לא
תהיינה ידידותיות לשימוש כמו ידיות רגילות.
- שלישית, הפלטפורמה; רנו חייבים להיות קוסמים כדי להפוך את השילדה
הבהירה-יותר-מחיוורון של ניסן מייקרה הנוכחית, בה משתמשת גם הקליאו
החדשה, למשהו המחרמן נהג (קליאו ספורט הנוכחית מוכיחה שלפחות באגף
RS של רנו מתגוררים כמה קוסמים, אבל לא בטוח שהגירסה העממית
מעסיקה אותם).
- ורביעית, כשיצרן שם דגש על גאדג'טים כמו מצלמת רוורס, חנות אפליקציות
(כולל אחת לבחירת סאונד המנוע כביכול) וחיבור לאינטרנט, זה חייב להדליק
אורות אדומים.
מנגד מגייסת קליאו 4 טכנולוגיית מכלולים מודרנית כדי להציע לפחות שתי
גירסאות בנזין טורבו חסכוניות, נקיות ומעניינות: 3 צילינדרים, 0.9 ליטר
90 כ"ס עם גיר ידני ו-4 צילינדרים 1.2 ליטר, טורבו הזרקה ישירה, 120 כ"ס,
המשודך לגיר רובוטי כפול מצמד. בנוסף מוצעת גירסת בסיס ידנית, 1.2 ליטר
אטמוספרי 75 כ"ס.
קליאו משווקת בארץ בשלוש רמות גימור, כשכבר הבסיסית מציעה מערכת
מולטימדיה וניווט מקורית. ברמת הגימור הגבוהה, קולקשן, יש בקרת אקלים,
חישוקי סגסוגת 16 אינץ' ואופציה והתאמה אישית של צבעים וריפודים. |
נטקאר בפייסבוק
